הדפסה
כרגע הארכיון מכיל 54 מאמרים (עמוד 2 מתוך 6):

מחלה ממארת במהלך השירות. מה עושים ?   (16/8/2008)

לאחרונה הגיעו לאתר שתי פניות בנושא כאוב. סיפור על חייל וחיילת אשר התגלתה אצלם מחלת הסרטן לראשונה והם במהלך השירות. השאלות שהופנו אלינו רבות הן וחלקן גם במישור הטיפול הרפואי בהיבט אנושי שאינו נוגע לסוג הטיפול (נושא שאין לנו כל ידע בתחום אך דעתנו היא כי יש לפנות לרופאים הטובים ביותר בתחום גם מחוץ לצה"ל) אלא נסבו על מה עושים? איך ניתן לדאוג לטיפול ראוי ומיוחד שלא בטוח שמצוי בצה"ל. ומה עם המשך השירות? ומי מטפל לאחר שחרור ואולי לא פחות חשוב : מי מממן טיפולים מיוחדים ויקרים הכרוכים ממחלות מסוג זה.
 
לצד מלחמת הקיום היום יומית צפויים אלה שמתמודדים עם המחלה למלחמה לא קלה מזו בדרך להכיר בהם ע"י אגף השיקום במשרד הביטחון כמי שנפגעו בשירות או עקב השירות על מנת לקבל זכות לטיפולים וסיוע לצרכיהם ע"י המדינה. הכלל הוא שחייל שטוען שנפגע או חלה בעת שירות או עקב השירות חייב להרים את נטל ההוכחה במישור המשפטי כי אכן יש קשר לשירות. לא סתם קשר אלא "קשר סיבתי" – קרי, שסיבת הפגיעה או המחלה נעוצים בשירות. מדובר בדרישה משפטית קשה להוכחה במיוחד כשמדובר במחלה שכן ויש מפגע בריאותי שחבוי בגופו של אדם ופורץ ללא סימנים מוקדמים מחד – ומנגד יש ותנאי השירות מאיצים את התהליך או הם הסיבה לפרוץ המחלה.
פלאפון עם מצלמה – לא בבסיסנו !   (26/5/2008)
פניות ודיעות
פניות אחדות שהגיעו למערכת העלו תלונות של חיילים על הוראות בבסיסים לפיהן אין להכניס לבסיס מכשיר סלולרי שיש בו מצלמה. כך בבסיס חיל הים בחיפה, בבסיסי חיל האויר ועוד בסיסים נוספים.
 
החיילים טוענים כי מדובר ברכוש פרטי מחד ומנגד כי הוראות אלו מונעות מהם שימוש בטלפון הסלולרי לצרכים פרטיים. לטענתם מדובר בפגיעה בזכויותיהם והתבקשנו לומר דעתנו כיצד ניתן לבטל רוע הגזירה ויש מי שהציע גם להגיש בג"צ.
 
ובכן, לא נדרשנו לבדוק את הפקודות הרלוונטיות. החלטנו להפעיל "שכל ישר" ומה שנכנס בהגה המשפטית למושג "סבירות" וכל זאת בהכירנו את הנורמות המשפטיות. לצערנו אנו נאלצים לאכזב את הפונים בכל הנוגע להיות הוראות אלו בלתי צודקות לדעתם.
 
טלפון סלולרי בעל מצלמה הוא מוצר מתקדם ואופנתי אמנם וכולנו שואפים לקידמת הטכנולוגיה. ואולם, בבסיסים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת במיוחד כפי שצויין בפנינו – בסיסי חיל הים וחיל האויר, הטלפון המתקדם יכול להוות סיכון בטחוני. לא אחת חיילים המשרתים בבסיסים אלה מצטלמים ליד מטוס או ספינה או ליד מתקנים רגישים לצרכים פרטיים ואפילו יש ומעלים תמונתם המוצלחת לרשת האינטרנט. ללא ידיעה או מבלי משים ושלא מרצון כמובן, יש ובצילומים ניתן לזהות פרטים שיש בהם לסכן את ביטחון המדינה אם יגיעו אפילו בכוונה טובה לידים לא נכונות.
ממליאת הכנסת: על חוק המילואים החדש ומשכורת לחיילי סדיר !   (5/4/2008)
עו"ד סמי איליה
לראשונה בתולדות המדינה נחקק ביום 02.04.08 חוק שירות המילואים. החוק בא להסדיר את החובות והזכויות של חיילי המילואים. על הולדת החוק עמלו מספר חברי כנסת כמו ח"כ וילן ודני יתום אך בידם סייעו לא מעט אנשי פורום חיילי המילואים בראשות עלה מיקנובסקי (לחץ לפורום) אשר לחצה תקופה ארוכה לאגד את שירות המילואים וזכויות המשרתים באמצעות חוק.
 
יחודיות החוק בעיקר בשלושה היבטים : הראשון – קובע את מיכסת ימי המילואים המקסימלית בשיגרה. השני – קובע את חשיבות השירות, מעמד המשרתים וזכויותיהם. השלישי - יש בו תחולה רטרואקטיבית כיוון שהוא מעניק תגמול נוסף למשרתים ולאלו שהיו בשירות החל מיום 01.01.07.
 
יחודיות החוק גם בכך שהתקבל ללא כל הסתייגות וללא מתנגדים ברוב של 61 ח"כ.
 
אנו מביאים כאן את הדגשים וכן מפנים לנוסח הצעת החוק כפי שהובאה להצבעה. תוך מספר ימים נביא הפנייה לנוסח החוק הסופי.
 
לפני כשבועיים עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ אמיר פרץ לשלם לחיילי הסדיר משכורת מינימום של כ3800 ₪ בחודש. גם לכך נתייחס בהמשך.
תעודת שיחרור בכבוד: יוזמה מבורכת או סולם מעמדות באזרחות ?   (6/1/2008)
מאת: עו"ד סמי איליה
החלטת צה"ל לאחרונה להילחם במשתמטים משירות צבאי באמצעות קביעת "סולם מעמדות" בדמות תעודת "שחרור בכבוד" שתוענק למשתחררים משירות צבאי על פי אופי השירות, עשתה לה כותרות לא מעטות בתקשורת, שם הוצגו דיעות בעד ונגד היוזמה . (לחץ לדוגמא ב ynet ) .
 
לכל חייל ששירת בצה"ל תוענק תעודת שחרור באחד משלושת הצבעים הבאים, אשר אמורה לציין אופי השירות : זהב ללוחמים, כסף לתומכי הלחימה וארד לשאר אוכלוסיית המשרתים. הצבעים מזכירים את מעמד טקס הענקת מדליות באירוע אולימפי. בתעודת השחרור של לוחמים בצבע זהב יופיע כוכב ותחתיו יצויין במילים היות המשתחרר לוחם.
 
גם אלינו לאתר הגיעו פניות עם שאלות של חיילים הנוגעות לתעודת השחרור וזכויותיהם.
 
יאמר כבר עתה: המטרה בוודאי ראוייה, והכוונות טובות. יש להילחם בתופעה הבזוייה של השתמטות משירות בצה"ל. בטאון "במחנה" בגליונו מחודש ינואר 2008 מפרסם הידיעה תוך הדגשה כי "...בנוסף לניפוק התעודות, מתכננים בצה"ל צעדים נוספים כדי להיאבק בתופעת ההשתמטות, בהם תקצוב חוק "שחרור בכבוד", מניעת העסקה במשרות ניהוליות ציבוריות ומניעת רישיון נהיגה ציבורי לאוטובוס או למונית ממי שהשתחרר או לא התגייס בגין "רעה וחמורה". (לחץ לקישור)
 
תקצוב חוק "שחרור בכבוד" הינו הנדבך החשוב ביותר במאבק במשתמטים. כך, יש להעניק למי ששירתו סל הטבות מיוחד וסיוע יחודי לבניית חייהם שלאחר השירות. מעין פרס תודה על השירות, כך שימשוך מתגייסים לצבא. הקושי הגדול נעוץ באפשרות למנוע מהמשתמטים זכויות אזרחיות.
על חשש חיילים ששוחררו בפרופיל "21" למציאת מקום עבודה !   (8/6/2007)

הנושא בפניות לא מעטות אלינו הוא בעניין מה שמכונה בפי כל "פרופיל 21" . השאלה : האם יש בפרופיל זה כדי לפגוע בחייל בהמשך חיו, במיוחד בחיפושו אחר מקום עבודה ופרנסה. חיילים לא מעטים משוחררים מצה"ל בשל פרופיל נמוך. מה שהיה כסטיגמה עד לפני זמן ומצא ביטוי בפי כל כמשהו שאין להתגאות בו הוא שחרור בפרופיל 21. ואולם, חשוב להדגיש כי רוב אלו ששוחררו בפרופיל זה שוחררו מסיבות רפואיות בעיקר.
 
הרבה כבר נאמר על חיילים המשוחררים בפרופיל זה, התפתח אפילו "פולקלור" סביב זה ובדיחות לא מעטות על חשבונם של בעלי פרופיל זה. אולם לא אחת, רבים מקרב החיילים ששוחררו בפרופיל "21" הרגישו כמי שעל מיצחו "אות קיין" ויש והתקשו להתקבל לעבודה בשל כך ולבנות חיהם. אפילו מקומות עבודה שלפרופיל הצבאי אין קשר לעיסוק, הקשו על קבלה לעבודה.
 
גם צה"ל וגם המחוקק היו ערים לבעייה זו והדבר תוקן בחקיקה בשנת 1995 , אלא שרבים מהחיילים לא מודעים לכך. תיקון לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה – התשמ"ח,1988 אוסר אפלייה בקבלה לעבודה בשל פרופיל צבאי.
סמכות בג"צ לביטול חוק – חשיבותה לשמירת זכות חוקתית של הפרט !    (27/11/2006)
ישאל השואל מה לנושא זה ולחיילי צה"ל והתשובה פשוטה :
אחדות מן הפניות שהגיעו מחיילים בשירות סדיר דווקא הפתיעו גם אותנו לטובה בדבר המודעות לזכויות חוקתיות. הפונים חוששים גם לאור הדגשת חשיבותו של בג"צ והפסיקה המובאת באתר זה, מפגיעה במפלט הצדק החשוב ביותר במדינת ישראל – בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק(בג"צ), בעקבות ויכוח ציבורי אודותיו קראו בתקשורת.
 
לדעת רבים וזו גם דעתנו, הערכים עליהם מגן בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הם ערכים חשובים ובילתם אין, לכינונה של חברה דמוקרטית ולהגנה על זכויות חוקתיות של הפרט והחברה בישראל.
 
לבית המשפט העליון במדינת ישראל אין עדיין מעמד של בית משפט לחוקה וזאת בהעדר חוקה בישראל. ואולם, בית המשפט העליון הינו החלוץ לפני המחנה בשמירה על חוקי היסוד אשר נחקקו ע"י הכנסת ועומד על המשמר כי חוקים "רגילים" שיחקקו בכנסת לא יהיה בהם כדי לפגוע בזכויות חוקתיות שמקורן בחוקי היסוד. החלטת בג"צ בעניינו של החייל שגיא צמח(ראה בהמשך), הינה דוגמא אחת מבודדות לביטול סעיפים בחוק ראשי שחוקקה הכנסת (חוק השיפוט הצבאי) אשר נגדו את המצב החוקתי שהונהג בישראל בתחום חירויות הפרט.
 
אנו נבהר כאן בקצרה את החשיבות הנודעת לבג"צ כשומר ומקדם זכויות חוקתיות בישראל.
האסון בגיבוש לקורס טייס: האם ניתן למנוע אסון ומוות במסעות ?   (21/10/2006)

המקרה האחרון בו מסע בצה"ל הסתיים במותו של אדם אירע לפני חודשיים במהלך מסע גיבוש לקראת קורס טייס (ראה פרטים על המקרה). זה אינו המקרה הראשון בצה"ל בו חייל אינו חוזר ממסע במהלך הכשרה צבאית.
 
לרוב, מדובר בתוצאה שלעיתים גובה חיי אדם ואשר מאופיינת במאמץ גופני בשילוב תנאי מזג אויר חמים. לא אחת כתוצאה משילוב קטלני זה של מאמץ ומזג אויר, כאשר האחראים לאותה פעילות אינם מאזנים בין שני אלמנטים אלה התוצאה הינה קטלנית.
 
מתברר כי יש דרך יחסית פשוטה למנוע אסון מסוג זה או בכלל למנוע מצב המוגדר כ"התייבשות".שתיית מיים. ואולם גם עודף נוזלים יכול להיות מתכון לסכנת חיים. חישוב נכון ומוקדם של עומס מאמץ גופני וצורכי הגוף מול האקלים בו מתבצעת הפעילות, יכול למנוע אסונות. אנו מביאים כאן לקט מידע לחייל וגם לחובש והמלצות שימושיות למניעת מצבים כגון אלו,  אשר לוקטו מהרשת.
מי מטפל בקבילות מלש"ב בשלבי הגיוס? בשלב כה חשוב, אין כתובת !   (11/3/2006)

שלא כחיילים אשר יכולים אם ירצו בכך לפנות בקבילה לנציב קבילות חיילים על עוול שנעשה להם, למועמדים לשירות ביטחון (מלש"ב) אין כתובת שכזו. נציב קבילות החיילים על פי חוק מטפל רק בחייל בשירות או שהיה בשירות. כך, גם קצינת פניות הציבור בצה"ל. ואולם, מיום ההיתיצבות לראשונה בלשכת הגיוס ועד ליום הגיוס, אין למועמדים לשירות אל מי לפנות כשנתקלים בעוול או בירוקרטיה בשלבי הגיוס.
 
פניות רבות קיבלנו מנערים ונערות מועמדים לגיוס והוריהם בעניין זה שסיפרו שנתקלו בעוולות לכאורה ובירוקרטיה בשלבי הגיוס השונים. כך בתחום כמו קביעת פרופיל לגיוס, בעיות רפואה,שיבוץ , ת"ש ועוד בעיות שנתקלו בהן המתגייסים. הדבר גורם להתמרמרות בהעדר כתובת לבדיקת הטענות ובאין מי שדואג לתקן הדרוש תיקון. דווקא בשלב כה קריטי לתדמית של צה"ל, אין גורם המופקד באופן מסודר על בדיקת טענות שיש לעיתים והן צודקות ויותר מכך, יש בהן כדי להשפיע גם על מוטיבציית הגיוס. מה שתמוה, איך לא חשבו על זה עד כה. אז הנה כמה עצות למתגייסים...
מהפכה של ממש בצבא : קיצור משך שירות החובה לבנים בצה"ל !   (18/2/2006)

שר הביטחון שאול מופז, החליט לאמץ את מסקנות ועדת "בן בסט" שבדקה את הנושא. הועדה בראשות פרופסור אבי בן בסט הגיעה למסקנה בדבר הצורך לקצר את משך שירות החובה בצה"ל. אין ספק כי מדובר במהפכה לא רק בכל הנוגע לתקופת שירות החיילים, אלא ובעיקר ביכולתם של צעירים בישראל המשרתים בצה"ל, לבנות את חייהם בגיל צעיר יותר בכל הקשור לסיום לימודים והיקלטות בשוק העבודה מוקדם מבעבר.
 
מהפכה זו תתבצע בשלבים. היא תחול על מי שגוייס החל מאוגוסט 2004 והמטרה היא שבשנת 2010 השירות בצה"ל יהיה בן 24 חודשים גם לגברים. קיצור השירות הלכה למעשה ישפיע לטובה גם על מוטיבציה לשירות. ואילו בתפקידים מסויימים שלא יאפשרו קיצור השירות, יתוגמלו המשרתים בשכר גבוה. בשנת 2010, תקופת השירות המקסימלית תהיה 28 חודשים. איך זה יעבוד בפועל ?
תיקון לחוק הגנת הפרטיות : איסור פירסום עברו המיני של אדם !   (7/12/2005)

מעיון בדוחות נציב קבילות החיילים עולה תמונה עגומה בכל הנוגע לשמירת הפרטיות בצה"ל. לאחרונה אף פורסם אירוע לפיו העדפתה המינית של חיילת שימש עילה להתעללות בה (ראה קישור). זה אינו המקרה היחידי בו פוגעים בחייל על רקע העדפתו המינית. הועדה לביקורת המדינה החליטה לערב את מבקר המדינה לבדוק היחס בצה"ל לחיילים ולחיילות הנמשכים לבני מינם (ראה קישור).

 
חוק הגנת הפרטיות-1981 קובע כי אין לפגוע בפרטיותו של אדם ובצנעת הפרט. חוק הגנת הפרטיות (תיקון 8)(איסור פירסום בדבר עבר מיני)התשס"ו-2005 אשר התקבל בכנסת ביום 29.11.2005 קובע כי אין לפרסם עברו המיני של אדם. פירסום – בין השאר העברת מידע זה לאחר בין בכתב,בין בעל-פה או אפילו רמיזה בתנועה. החוק חל גם על צה"ל . חייל/חיילת לא חייבים לגלות מידע זה על אורחות חייהם ונאסר על כל אדם לעשות שימוש במידע זה. כך, גם חבריו של החייל, מפקדיו וכל גורם אחר לא יוכלו לעשות שימוש במידע זה כדי "לספר לחברה" או לפגוע בדרך כלשהי בכבודו של חייל (או חיילת), אחרת יהיה אותו אדם חשוף לתביעה ואף להליך פלילי.

   << קודם   1  2  3   4   5   6   הבא >>