הדפסה  שלח לחבר  עבור לתגובות  הוסף תגובה
אופן ביצוע התחקירים המבצעיים והחקירות בצה"ל – תחילתו של סוף עידן ! (4/1/2005)

הוועדה לעניני חקיקה צבא וביטחון שבלשכת עורכי הדין בישראל מינתה צוות מיוחד שישקוד על גיבוש הצעה לשינוי החקיקה בנושא. חברים בה מ"מ היו"ר, סגנו ועו"ד ניר פלסר. היוזמים, מ"מ יו"ר הועדה וסגנו, הביעו עמדתם כי אופן השימוש ב"תחקיר המבצעי" וצורת החקירה של אירוע בו מת חייל או אדם, אינם מאפשרים גילוי האמת. בבחינת תחילתו של עידן השקיפות וחקר האמת בנסיבות בהן צה"ל חוקר את עצמו.(ראו כתבה)
 
בנוסף, התברר כי באופן בו מפרש צה"ל את החוק הקיים, נעדרת כל שקיפות על הנעשה, אין אפשרות לנהל חקירה ראוייה ולהגיע לחקר האמת במקרים לא מעטים. אנו דנו בנושא זה בעבר. בחודשים האחרונים קיימת ביקורת ציבורית רבה בנושא (ראו בהמשך דוגמאות) ואף הרמטכ"ל וקצינים בכירים התבטאו בדבר "כשל" בתחקירים.
 
על נושא התחקירים והחקירות, דנו באתר זה לא פעם כאמור (לחץ למעבר למאמר) וכבר  ביום 10.6.03 והתברר כי הדיעה שהוצגה באתר זה אינה רחוקה מדעת מומחים בנושא כיום.


ביום 15.12.04, דנה ועדת החקיקה בלשכת עורכי הדין בנושא. (לחץ לעיון בפרוטוקול באתר הועדה) היוזמים את הדיון, טענו כי התחקירים בצה"ל הם לא שקיפים, נעשה בהם שימוש לעיתים ככסות למנוע חקירות של מצ"ח (שכן משהוחלט על תחקיר, אין מצ"ח פותח בחקירה אלא בהוראת פרקליט) או שאין איש יודע כיצד "תוחקרו" האירועים שגרמו למותו של אדם, לרבות חיילים. הדיווח על הממצאים אינו מגיע בזמן לעיון פצ"ר והחמור מכל, אין נשמרת "זירת האירוע" – קרי המקום בו התרחש האירוע כדי שניתן יהיה לאסוף ממצאים וכדי שפרקליט יחליט אם יש לפתוח בחקירה. במצב הקיים, אירעו מקרים לא מעטים בהם נהרגו חיילים בנסיבות המצביעות על רשלנות, אך איש לא הועמד לדין וגם איש אינו יודע אם הוסקו מסקנות. זאת בשל "חסיון התחקיר". דבר חמור נוסף בשיטה הקיימת היא העובדה כי צה"ל "משכתב" תחקירים עבור המשפחות השכולות ולא פעם מסתירים מהמשפחות נתונים שאין בהם לבין הביטחון ולא כלום ועולה חשד כי הדבר נעשה במקרים מסויימים, על מנת שלא לחשוף טעויות ומחדלים היכולים להביא את המשפחות לעימות עם צה"ל.
 
הנושא הזה צבר תאוצה בחודשים האחרונים, כאשר הרמטכ"ל הודה בכשלים שבתחקירים וגם קצינים אחרים. משפחות שכולות כבר הביעו דעתן על התחקיר ועל עומק ויכולת מצ"ח לחקור אירועי מוות. צה"ל מצוי במשבר אמון מצד המשפחות השכולות וגם במלחמה מתמדת עם התלונות על מותם של חיילים ואזרחים כאחד. בצה"ל אין נתונים כמה מפקדים ואם בכלל הועמדו לדין בכך שסיכנו חיי חיילים, התרשלו בשמירת חייהם או גרמו למותו של אדם. כל מה שיש בידי צה"ל לומר זה ש 35 כתבי אישום הוגשו בשנים 2000-2004 נגד קצינים וחיילים על גרימת מוות בהתרשלות (של אזרחים וחיילים). אין בידי צה"ל תוצאות המשפטים וכן אין בידיו לומר בכמה מקרים עולה מתחקירים כי מפקדים התרשלו כשלא הסתיים המחדל במוות אלא בפציעה למשל. ניתן לנחש כי רבים הם המקרים בהם  העובדה כי החלו בתחקיר מבצעי של האירוע המפקדים בשטח ולא נוהלה חקירה מקצועית לא בטוח שנמצאו די ראיות כדי להביאן לבית הדין.
 
יש הסבורים שיוזמת שינוי החקיקה בתחום החקירות והתחקירים, חייבת לבוא מצה"ל. למען האמינות, הדימוי, מראית אובייקטיביות ועוד. אין ספק שצה"ל והעומדים בראשו עושים הכל כדי לקבל תמונת אמת באשר לכל אירוע. אולם, הם במו ידיהם, ביוזמת חקיקה מלפני שנתיים, שמטו מידם הכלים המאפשרים להבטיח גילוי כל האמת. כך, כאשר התגלו שקרים בתחקיר לאחרונה, הדבר הביך את צמרת צה"ל, לאור השינוי בגירסאות ובתגובת צה"ל בהתאם. אסור בתכלית האיסור כי יטילו ספק ביושרו של הצבא בעקבות מקרים בודדים או של חריגים העושים שימוש לא לשמו בתחקיר או אף כאלה שאינם מיומנים להבחין בדקויות בתחום החקירה, איסוף הממצאים בזירת האירוע, מהימנות עדים וכיו"ב.
 
למפקדים יש די תעסוקה גם ללא הפיכתם לחוקרי מקרי מוות לעת מצוא ולעיתים העמדתם במצב של ניגוד ענינים, בשל האחריות הכוללת לפקודיהם וליחידה בה אירע האירוע נשוא התחקיר.  הם יוכלו לסייע בפן המקצועי לכל חקירה, אולם ראוי שהם לא ישמשו כחוקרים. את המלאכה המקצועית בתחום החקירה יש להשאיר בידי חוקרים מקצועיים ומומחים בתחום ויש לקוות כי ישנם בנמצא בצה"ל כאלה. כך ימנע מצב לפיו למומחים -לכשיגיעו לידם תוצאותיו של תחקיר תהיה אפשרות לאמת ולעמת בין ממצאים אובייקטיביים בשטח לבין עדויות ולא יאלצו ללמוד מה קרה מתוך מה שנותר מהתחקיר, עם כל התסבוכת המשפטית אשר אינה מאפשרת לתחקיר להפוך לראייה במשפט. הנזק הנגרם לתדמית הצבא הוא רב, בשל כשלים אלה ויוביל בסופו של דבר לתוצאה הפוכה ממה שהיו רוצים לראות בצבא. להתגברות הקולות המחייבים הוצאת התחקירים והחקירות בשל מקרי מוות מידי הצבא. יש לקוות כי בצה"ל, על אף ימים עמוסים אלה, יש מי שנותן את הדעת גם לכך.
 
חשיבה נכונה תאפשר ליזום התיקון ע"י צה"ל אשר יחסוך בעתיד לצבא את הצורך להיגרר לתגובות ולשים עצמו כמתגונן מול טענות בתחום זה מגורמים חיצוניים. כאשר מושמעות טענות כי ממצאי תחקירים ומידע אינו מגיע מייד לשלחן הפרקליטות וגורמי החקירה, כאשר פתיחה בחקירה ע"י הפצ"ר מחייבת התייעצות עם אלוף, יש מראית של הגבלת חופש הפעולה של רשויות החוק בצבא. צה"ל חייב לצמצם את אחוזי הספק העולים בעקבות כך ובשל העובדה כי הוא הגוף החוקר את עצמו. למען יראו הבריאות כי צדק נעשה ולמען יעול הביקורת העצמית בתוך המערכת על התנהלות החקירות והתחקירים.
 
ראו כמה דוגמאות על אירועים שפורסמו בתקשורת : (בעיקר מקרים שפורסמו רק בחודשים האחרונים)
 
(לחץ לאירוע 1), (לחץ לאירוע 2), (לחץ לאירוע 3), (לחץ לאירוע 4), (לחץ לאירוע 5), (לחץ לאירוע 6), (לחץ לאירוע 7), (על החשד לרשלנות בפיצוץ הנגמ"שים בעזה ורפיח) (ובאתר זה על אירועי פיצוץ הנגמ"שים), (מחדל בפעילות מבצעית), (תוצאות התחקיר: להעניש מי שהתריע על המחדל), (חיי החיילים - סמל שניאור ז"ל), (פרשת הילר)
 
בנוסף לאלה, התפרסמה ביקורת נוקבת על הנושא בתקשורת (לאחר הדיון בלשכת עורכי הדין) . כך בכתבה מיום  1.1.2005 תחת הכותרת "מצ"ח לא יודעים את העבודה" ב"מעריב NRG" וכך בעיתון "מעריב" מיום 31.12.04 במוסף תחת הכותרת "נגיחה במצ"ח". שם הוברר כי במקרים לא מעטים, המפקדים לא מתדעים את מצ"ח על האירוע בזמן, לא מעבירים הפרטים לפרקליט וכאשר עושים זאת – לא אחת כבר לא ניתן לאתר עדים , לא ניתן לאסוף ראיות כי "זירת האירוע" כבר לא קיימת וכך קשה מאוד להגיע לחקר האמת.
 
ללא כל ספק, אירועים אלה יש בהם להטיל בספק האמון בתחום זה בצה"ל ואת קיום שלטון החוק לפיו מי שעבר עבירה – ולו בהתרשלות – אשר גרמה למותו של אדם, מחייב הדבר בירור וחקירה ברמה מיטבית וראוייה מתוך מטרה לוודא מה אירע באותו אירוע ולהגיע לאמת על שאירע.
 
לאור האמור ולאחר שלכאורה אין מיישמים את שלטון החוק כראוי ונראה כי החקירות והתחקירים הם שטחיים ולא ניתן להגיע לחקר האמת במקרים לא מעטים כאמור - הגיעו יוזמי הדיון בלשכת עורכי הדין למסקנה כי נעשה שימוש שלא כדין בהוראות החוק הקיים הנותן סמכויות יתר ובכלל זה פרשנות לחוק עלידי צה"ל - בידי מפקדים מחד ומאידך מורה על חסיון התחקיר. המסקנה המתבקשת מכך היא זו לפיה לא רק שאין בקרה של ממש על התחקירים והחקירות, אלא שלא ניתן בשיטה זו הקיימת כיום להגיע לחקר האמת. ועם כל הכבוד הראוי, כשמדובר באירוע שבו מת חייל או הנוגע לקטילת חיי אדם, יש לנקוט בכל האמצעים הדרושים כמו ב"אזרחות" לחקירת האירוע ואין להשאיר המצב הקיים בו בצה"ל יש מי שסבור כי החסיון או החלטת מפקדים לעניין התחקירים באה במקום מיצוי הדין וחשיפת האמת.
 
בשל אלה, ועדת החקיקה לעניני צבא וביטחון הנ"ל, מינתה צוות של שלושה עורכי דין כאמור לגיבוש שינוי חקיקה, כך שניתן יהיה לחקור ולתחקר באופן שלא יטיל ספק בתוצאה ויופסק המצב הקיים. המטרה אינה להקל על העמדת כל מפקד לדין, אלא להביא לכך ששלטון החוק ייושם הלכה למעשה ואם ימצא מי שלא קיים הדין או הפקודות, יהיה חייב לשאת בתוצאות מעשיו ולא יוכל להסתתר מאחורי חסיון התחקיר או לסרס האפשרות להגיע לחקר האמת. אין דרך אחרת למנוע אירועים חריגים ומעל הכל, אין דרך לוודא כי הוסקו מסקנות ועם כל הכבוד הראוי חיי אדם בעיקר של חיילינו שלנו, יקרים מעבר לאפשרות כי האחראים למחדל בו מת חייל עלולים לשבת על ספסל הנאשמים.
 

יודגש כי היוזמה נגעה לעניין חקירת ובדיקת מותם של חיילי צה"ל אולם השינוי בחקיקה, יהיה מחייב באשר למותו של כל אדם.

 
הצוות יחל עבודתו ביום 5.1.2005. אנו הבאנו נושא זה לדיון כאן באתר מספר פעמים כמפורט מעלה. אם יש בידכם מידע שיכול לסייע לגיבוש השינוי בחקיקה, נשמח אם תביעו דעתכם או תעבירו הערותיכם ישירות לידי הועדה.


תגובות:
How to store champagne without a cellar?I dont have a wine cellar but just purchased a Cuisinart wine celler cooler. Can I safely store and chill the champagne at 46 degrees F dont plan to have the bottles in there no longer than several months? or is it better to store them at 50 to 54 degrees F and take out and chill in ice bucket? trying to eliminate the chilling part and just open as desired but dont want to ruin expensive chnpmagae?
(Eddie 28/5/2016)
1.
הוסף תגובה