ס' התגייס להנדסה קרבית ביום 1.12.03 והחל טירונות בבסיס החיל בדרום. באמצע הטירונות נתקף בכאבי אזניים. שש פעמים ביקש ס' מהחופ"ל בבסיס לשלחו למסדר חולים. גם אל מפקדיו פנה אך רופא לא ראה. נראה כי לחופ"ל של בסיס טירוני ההנדסה יש עבודה יותר מחדר מיון של בית חולים ממוצע, שכן רק כעבור שלושה שבועות התפנה לאפשר לס' לראות רופא. אותו רופא איבחן דלקת חריפה באוזן וכעס על ס'...מדוע הוא "נזכר" להגיע רק עכשיו לטיפול.
אם סברתם שזה סוף הסיפור – טעיתם. ס' נשלח מרופא לרופא אך בצה"ל לא מיהרו. חודשיים בממוצע חיכה ס' לטיפול מומחים. גם ברגע כתיבת שורות אלו, לא הספיק ס' לעשות כל הבדיקות הנדרשות, כי בצה"ל הפנייה ובדיקת מומחה הוא דבר מסובך שאינו יכול להסתיים לו רק בשבעה חודשים בלבד. נכון להיום הוברר כי נפגעה שמיעתו של ס' באוזן אחת. והוא ממתין כבר שלושה חודשים לבדיקה נוספת.....
אנו מבקשים מהקרפ"ר שיבהיר לנו האם יש סיכוי שס' יקבל את מלוא הטיפול לפני שיאבד שמיעתו באותה אוזן וכן... מהו הסיכוי שהטיפול הרפואי ינתן במלואו לפני מועד שחרור החייל משירות חובה?
פרטי המקרה :
ס' כאמור התגייס והחל טירונות בבסיס הטירונות של חיל הנדסה קרבית בדרום. ביום מעונן אחד, החל ס' מרגיש כאבים וצפצופים באזניו. הוא פנה אל החופ"ל (הנוהל הנהוג הוא לפנות לחובש הפלוגתי תחילה וזה "ממיין" אילו מקרים מצדיקים הפנייה לרופא ) אך זה לא הכי התרגש והבטיח לס' כי יזומן לרופא. ס' פנה שוב ושוב בימים שחלפו אל החופ"ל ואף אל מפקדיו בבקשה כי יש להפנותו דחוף לרופא כי סובל מכאבים חזקים.
לאחר שש! תזכורות לחופ"ל ולאחר שלושה שבועות מפנייתו הראשונה, הגיע היום המיוחל בו ס' נכנס אל הרופא בבסיס. הרופא איבחן דלקת אזניים חריפה ושקל להפנות את ס' למיון. הרופא אף כעס על ס' שהוא "נזכר" להגיע אליו כשהדלקת החמירה. הרופא החליט לתת לס' טיפול ולראות אם מצבו ישתפר.
כעבור יומיים ושוב כאבים, שב ס' לרופא אשר הודיע לו שימשיך בטיפול . באותו היום, מפקדיו של ס' החליטו שהוא כשיר לצאת למסע וס' יצא עם מחלקתו למסע.
במשך הימים, אכן הטיפול הרפואי הפחית את הדלקת, אך הצפצופים באזניים עדיין המשיכו. ס' שסבל מצפצופים חוזרים באוזן, פנה עצמאית על דעתו לחר"פ בב"ש. שם התלונן בפני הרופא שאינו שומע טוב בעיקר באוזן שמאל. הרופא הצבאי הנמרץ הגה רעיון רפואי תקדימי לבדיקת בעייתו של ס'. שימו לב :
הדוקטור בחר"פ סתם בידו האחת את אזנו הימנית של ס' ואז שאל את ס' אם הוא יכול לשמוע אותו מדבר אליו. כשס' ענה כי הוא שומע את הרופא, הפטיר הרופא באנחת רווחה כי לס' אין כל בעיית שמיעה. ס' התחנן לאפשר לו לראות רופא אף אוזן וגרון ולא רופא כללי כדי להיות בטוח שהכל בסדר.
הרופא בחר"פ שהה לתחנונים של ס' והפנה אותו לבי"ח סורוקה. שם הרופאים סירבו לטפל בס' כיוון שהוא חייל ועל פי ההסכם עם צה"ל חייב להיבדק ע"י רופא צבאי. לאחר כחודשיים מיום גילוי הדלקת, הצליח ס' להגיע לרופא אף אוזן גרון אשר גילה נוזלים באזנו כתוצאה מהדלקת. הרופא קבע כי יש לשלוח את ס' מיידית לבדיקת שמיעה וכעבור חודש לבדיקה נוספת לוודא שאין נזק שמיעתי המתפתח בד"כ בנסיבות אלו.
החופ"ל (כן, אותו חופ"ל עסוק) החליט כי הבדיקה המיידית תיערך לס' כעבור ...שלושה חודשים. ס' הצליח לסיים הטירונות הבסיסית אפילו והיה בשלב האימון המתקדם כאשר לראשונה נשלח לבדיקת שמיעה מקצועית על פי החלטת רופא אף אוזן וגרון. בבדיקה שנערכה לבסוף, נאמר לס' כי התוצאה מראה על נזק שמיעתי, כנראה פגיעה עיצבית בלתי הפיכה המתבטאת בירידה בשמיעה בתדרים גבוהים. בלשון העם – ס' לא יוכל לשמוע ככל מ ששמיעתו תקינה מוסיקה למשל. גם במסיבות או מועדונים לא יהנה כבעבר.
ס' מצוייד בזימון לבדיקה נוספת כעבור חודש, לא הצליח לשכנע את אותו חופ"ל עסוק להפנותו גם לבדיקה זו בזמן, כאשר יש כבר ממצא שהוא מעבר לכאבי אוזניים והבדיקה הנוספת חיונית לקביעת מצבו.
לאחר חודשיים (ולא חודש כפי שקבעו הרופאים) הופנה ס' לבדיקה החוזרת, אלא שכנראה החופ"ל סבר כי הרופאים עובדים לפי "יומנו" שלו. שכן, כאשר ס' הגיע למקום בו נערכת הבדיקה, התברר לו שהרופא שוהה בחו"ל. עד מועד זה בו נכתבות שורות אלו (15.10.04)– שלושה חודשים מיום הבדיקה הראשונה בה נמצאה ירידה בשמיעה ויותר משבעה חודשים מרגע שלראשונה פנה לחופ"ל – אין ס' מצוי תחת טיפול רפואי רציני, שכן אם יש לתת טיפול כזה, הרי הוא ינתן לאחר בדיקת הממצאים של שתי בדיקות אלו, ואולם, כאמור ס' עוד לא סיים שלב הבדיקות.
סברנו להציג שאלותנו לקרפ"ר : איך נשמע לך סיפור זה? האם הטיפול נראה ראוי ? תקוותנו כי הקרפ"ר יטה אוזן בריאה וקשבת למצוא פיתרון לטיפול החלמאי הזה לא רק בעניין הפן הרפואי אלא בשיקול האם חופ"ל ומערך רפואה המגיב כמו במקרה של ס' – מקומו במערך הרפואה של צה"ל. לכן גם הרחבנו וירדנו לפרטים. כי אם זה הטיפול בבעיות אוזניים, מה קורה במצבים רפואיים חמורים מזה ?
ואם כבר דנים בכך, אולי יש סיכוי כי ס' יטופל כבר לאלתר? יש מצב כי הקרפ"ר יכול לעבור את "מחסום החופ"ל"? חוץ מבריאותו של ס' שחשובה מכל, יש גם מטרה כללית שלא להרחיב את רשימת נכי צה"ל באגף השיקום ....ועוד בעקבות מה שנראה ומשתקף כרשלנות רפואית. וכדרכנו לאור מקרים חוזרים ונשנים, נשאל גם הפעם : האם יש סיכוי שימצא מזור לתחלואת הרפואה בצה"ל....
|