כך אומר ח"כ איתן כבל (ובצדק רב) אתמול בראיון ל "מעריב אינטרנט" , זאת בעקבות כתבה מיום 1.10.04 בעניין סיכון חיי חיילי צה"ל. גם "פורום החפ"שים" ושדולת חיילי המילואים בכנסת עומדים ליזום דיון נוסף בועדה לביקורת המדינה. לפני שנה חשף מבקר המדינה מחדלים חמורים במיגון החיילים. הבטחות בשם צה"ל לועדה בכנסת לתיקון כל הליקויים לא קויימו. אנו פונים – בעיקר להורים - ומבקשים להעביר אלינו פרטים על חוסר באפודים על מנת שנוכל להעבירם לדיון בפני הועדה.
בעזה מתחוללת מלחמה, באיו"ש לחימה, אך למספר גדול מקרב חיילי הצבא הסדיר של צה"ל חסר מיגון תקין. ומה יהיה אם מחר יוצאו "צווי 8" לגיוס אנשי מילואים? דוברת צה"ל מתעלמת מפנייתנו ופניות הורים בעניין מזה חודשים. בחטיבת דוברת צה"ל לא יכולים או לא רוצים להשיב. נראה כי בעיית אתרים שחושפים מחדלים מעסיקה אותם יותר ממתן מענה לבדיקת הסיבות לסיכון חיי החיילים בצה"ל.
מדגם שערכנו הראה כי מתוך מספר מצומצם של 25 חיילים – קרוב ל- 14 מהם (56%) אין מיגון אישי כלל או שאינו תקין. רק 20% מהנשאלים ענו שאין חוסר במיגון. וזה לא כולל מיגון שאינו אפוד קרמי...כשמדובר בזלזול בחיי חיילינו – בנינו, אין מקום לשתיקת המוזות ברעום התותחים.
המלחמה המתחוללת כעת בעזה תופסת את צה"ל במרכזו של אחד המחדלים המוסריים החמורים והמתמשכים מאז הקמתו. ניכרת כיום רגרסיה בכל הקשור לקוד המוסרי והקדוש לשמירה על חיי לוחמי צה"ל - שונה מכפי שהכרנו בשנים עברו מאז הקמתו. לא מדובר בבעייה תקציבית, שכן כל תקציב הביטחון מצוי בידי הצבא שלא כמו בחלק ממשרדי ממשלה אחרים וצה"ל הוא הקובע כיצד יעשה בו שימוש. מחיר ההצטיידות במיגון בסיסי מינימלי הדרוש לחיילים בשל אופי המשימה – אפוד קרמי חסין לקליעים או רכב ממוגן, אינם כך מתברר, בראש סדר העדיפויות. או שצה"ל אינו יכול להתמודד עם משימת מיגון חייליו.
גם העלות היחסית של רכישת המיגון אינה חלק ארי או ממשי מתקציב הביטחון הענק. לכל היותר ובכמויות הגדולות הנדרשות, ניתן לרוכשו בפחות מ1500 ש"ח ליחידה. אם כך, מהן הסיבות שחיילי הצבא הסדיר של צה"ל לא מצויידים לאיום הספציפי של הלחימה בעזה ושטחי איו"ש מזה ארבע שנים? ולנו מותר להשמיע קול ולהביע דיעה - ולו בשל המיסים שאנו משלמים מכיסנו ומהם מורכב אותו מונח "תקציב הביטחון". זו בהחלט זכותנו לדעת מה נעשה באותו כסף. הרי ברור שנרצה כי בנינו, חיילינו ישובו לביתם בשלום. אם כסף יכול להציל ולו חייו של חייל אחד, אז יש לשלם המחיר ומייד.
הגענו למצב מביש בו חייו ושלומו של חייל תלויים ביכולת הכספית של משפחתו לרכוש עבורו באופן פרטי ומכספם אפוד קרמי חסין כדורים. נכון, האפוד אינו ערובה לכך שהלובש אותו לא יפגע, אולם אין ספק כי פגיעת קליע בגופו של חייל במקום בו אפוד זה מכסה את אותו חלק בגופו - מגדיל מאוד סיכוייו להישאר בחיים. ואפילו אם יפצע, תפחת בהתאם עצמת הפציעה. גם בפציעה זה יכול לשנות בן רגע את המונחים היבשים שבין פצוע קל בינוני או קשה.
מהן אם כן הסיבות למחדל ? לצערנו, כמו הרבה שאלות אחרות, נשארו ללא מענה. האם מדובר בזלזול, חוסר אכפתיות או חלילה הכרה בתוצאה "נסבלת" ש"ניתן לחיות איתה" או פשוט העדר סדר עדיפות נכון של מקבלי ההחלטות בחלוקת המשאבים. צה"ל לא משיב תשובה ענינית לציבור. אולם, תהיה אשר תהיה הסיבה, לא יעלה על הדעת כי הציבור יסבול סיכון חיי בניו במודע ומעבר לסיכונים שיש בלחימה גם כך - אפילו לחייל המצוייד בכל המיגון הדרוש.
ההתחייבות בכנסת התבררה כריקה מתוכן :
מה שכן ידוע הוא שצה"ל לא עשה הנדרש או כל הנדרש למילוי הערות וממצאי מבקר המדינה בנושא שחיי אדם מונחים על הכף. הכל התחיל בישיבת הועדה לביקורת המדינה ביום 23.7.2002 בה נוכח המבקר והוא החליט לבדוק את מיגון החיילים. בדוח שהוציא בשני חלקים – גלוי וחסוי – בחודש ספטמבר 2003, התגלו מחדלים חמורים בציוד מיגון בסיסי של חיילים לרבות אפודים חסיני ירי (קרמיים) וכן במיגון כלי רכב מבצעיים. בישיבה בועדה לביקורת המדינה מנובמבר 2003 התבקשה תגובת הצבא וזו ניתנה מפי שר הביטחון כי ההצטיידות באפודי מגן תסתיים ברבעון הראשון של שנת 2004 . בפגישה עם נציגי חיילי המילואים "פורום החפ"שים" ניתנה התחייבות דומה. בחודש מאי השנה הודיע צה"ל לועדה לביקורת המדינה כי סיים ההצטיידות. ואולם, המצב כיום בצה"ל הוא שאלפי חיילים לוחמים לא ממוגנים. אז מה בדיוק קורה כאן? לאיזו גירסה להאמין?
אתר "הקשב" עוסק בעניין המיגון מזה חודשים רבים וזמן קצר לאחר הקמתו (ראה מדור מקרים בטיפול). פניותנו אל דוברת צה"ל בעניין ושאלותנו אם ממצאי המבקר ייושמו, לא נענו. גם פניות של הורה לחייל בנושא טרם הושבו.
הדבר פוגע גם בפעילות הצבא בפועל. חיילים לא יכולים לבצע משימות כנדרש. קצינים זוטרים לא יכולים לתפקד עם מחלקה בה חלק מחייליה ממוגן באפוד קרמי ואחרים בשכפ"צ רגיל. עוסקים בפעילות בשיטת "המיטה החמה". מניידים אפודים קרמיים מחייל לחייל. באירוע שהיה ביום 31.9.04 עת תקפו מחבלים חיילי נח"ל שהקימו עמדה סמוך לבית חנון, נהרגו שני חיילים אשר לבשו שכפ"צ רגיל ולא אפוד קרמי. הכוח של גדוד "50" של הנח"ל הגיע לתגבר ברצועה באיזור בית חנון. על פי עדויות חיילים, הכוח הגיע לתיגבור ללא אפודים קרמיים.
בצה"ל הוחל בפיקוד דרום בתחקיר איך זה שכוח שלם (שלא ננקוב במספרו) של גדוד "50" נכנס לפעילות ברצועה באיזור לחימה ללא אפודים קרמיים. זה לא התחקיר הראשון בעניין פציעתו או מותו של חייל בשל כשל במיגון. זה גם לא התחקיר האחרון לצערנו – וכמו בכולם, איש לא יתן את הדין גם הפעם בגין רשלנות.
המצב לא שונה גם בפעילות בגזרת ג'נין שם פעל כוח של גדוד 13 של גולני. מחלקה שלמה של חיילים פעלה פעילות לחימה יזומה ללא אפודים קרמיים.
עד לרגע כתיבת שורות אלו ביום 6.10.04 לא השתנה הרבה. "פורום החפ"שים" פירסם הודעה שבבסיסה פנייה דחופה לכנסת. היוזמה - החשש לחיי חיילי החובה והאפשרות של אזעקת חיילי מילואים בה בעת שאין די מיגון לחיילי החובה. וזו לשונה :
"מחדל המיגון - פניה דחופה לועדה לענייני ביקורת המדינה
לכל חברי שדולת המילואים שלום!
בעקבות פרסום הידיעה ב"מעריב" על מחסור במיגון אישי, מאת אמיר בוכבוט, פורום החפ"שים יפנה עם צאת החג ליו"ר הועדה לביקורת המדינה ולמבקר המדינה בקריאה לקיים דין דחוף בהמשך הזילזול של צה"ל בחיי חייליו, וזאת לאחר שלמרות הבטחותיו של סגן שר הביטחון ומפקד מז"י בדיון האחרון בועדה, צה"ל עדיין לא מצייד את כל חייליו בציוד חיוני המציל חיים.
אנו פונים אליכם לתמוך ביוזמה ולפנות במיידי ליו"ר הכנסת וליו"ר הועדה לענייני ביקורת המדינה לקיים דיון זה במהירות וזאת על מנת לעצור את המשך ההפקרות של חיילנו הנלחמים בשעות אלה בעזה ולקראת האפשרות לגיוס אנשי מילואים בצווי 8 .
בברכה,
עלה מיקנובסקי"
צה"ל לא עומד בהתחייבויותיו ואף אינו מגיב בעניין. מדוע צריכים אזרחי המדינה והדיוטות שכמונו או עיתונאים לעסוק בכך במקום צה"ל. התשובה היא פשוטה לטעמנו. הטעות היא של כולנו. של כלל הציבור אשר לא הצליח להעביר את המסר כי צה"ל הוא צבא העם ומפקדי הצבא הם שליחיו. שאסור לתת גיבוי לטעויות שאין איש נושא באחריות להן. ומנגד – מפקדי הצבא לא הפנימו כי הם משרתי הציבור. הדוגמה של היחסים העכורים בין צה"ל לועדת חוץ וביטחון וחוסר ההתייחסות הרצינית והמיידית של גוף מבוקר לגוף המבקר מבלי שנכפתה הביקורת ותוצאותיה על צה"ל – כמו שאומרים אצלנו – גרמה לאיבוד יכולת ההרתעה של הגוף המבקר ( זה מונח צבאי – לא כן?). כאשר אין מתייחסים לביקורת גם שהיא נוגעת לחיי אדם וכאשר באופן כללי נעדרת היא "שיניים" - אזי מה הפלא שאין רואים התוצאה.
דוברת צה"ל : בעניין כה רציני - שומרת על זכות השתיקה -
שמנו לב לתופעה לפיה חטיבת דובר צה"ל אינה מגיבה לכתבות בעניין המיגון באתר "מעריב" כמו שאינם מגיבים להרבה פירסומים. ואם כבר מגיבים...החטיבה לא מתפקדת כיאה לדוברו של צה"ל. זאת למרות כי אנו יודעים שכל בוקר נעשית סריקת אתרים לחפש מידע בעניני צבא ואף קיימים "דסקים" לאינטרנט ולאתרים התקשורתיים השונים. כמו בתכנית "תעבירו את זה הלאה" - כל פנייה לדו"צ מועברת הלאה. שם לא מחליטים על מענה, החטיבה כיום משולה יותר לחברת שליחויות: מקבלת פנייה, רואה כתבה - מוסרת הלאה. מקבלת תגובה, עונה לפונה. מערך קבלת ההחלטות לא נראה כמו משהו המתפקד. אז גם הפעם לא התפלאנו שבחטיבת דובר צה"ל לא עונים לפניות. לא שלנו ולא של פונים כהורים לחיילים בנושא זה. גם לא לכל כתב. ואולי אנשי החטיבה עדיין עסוקים בלחפש אחרי זהות אותו "קצין חוטא" - שפירסם עבודה סמינריונית באחת המכללות על הקורה בצה"ל או בסריקת רשת האינטרנט אחר אלה "המסוכנים" המפעילים אתרים בהם נחשפים מחדלי הצבא מתוך דאגה כנה לשלום החיילים - אולי בתקווה להורידם מהרשת או לנסות למנוע גם מהם גילוי האמת שעלולה "לנגוח" - כמו אותה עבודה סמינריונית אולי - באחראים למחדלים בצה"ל.
ונזכיר שחלה חובה שבדין, לפי חוק חופש המידע וגם לפי שתי פקודות מטכ"ל להשיב לפונים. לא בטוח שמישהו בפרקליטות הצבאית יראה במקרה זה של אי קיום חוק ופקודות הצבא אפילו עבירת משמעת - נראה כי בחטיבת דובר צה"ל לא יכולים או לא רוצים להשיב או חמור מכך – אינם יודעים מה להשיב. יש להניח שגם הם נתפשו ללא מענה למחדל מול הביקורת והכתבות ב"מעריב". הם יזקקו כך נראה שוב, לתכנית "המגירה" ויגיבו מתי שהוא ומאוחר מדי כך אנו מורגלים - באחת התגובות העניניות הבאות : או שלא ניתן להתייחס לנושא מסיבות של "ביטחון המדינה" או שאולי הנוסח לפיו צה"ל עושה מאמצים כבירים להצטייד ועוד - ואולי - לא עלינו – שוב מישהו ( אמיר בוחבוט?) עוסק ב"עבודה פרטית" ו"מנגח" את צה"ל ע"י אמירת אמת וחשיפת המחדלים. ואולי זה המקום לשאול: איפה הם ההורים של החיילים הלוחמים ?
סוף דבר:
מה שנראה הוא כי הנושא יעבור במלוא עוצמתו אל הכנסת לנסות להכריע בו . שכן הצעד הבא האפשרי הוא תביעה ייצוגית נגד צה"ל או ועדת חקירה ממלכתית נוספת. מה שבטוח שעבודתה תהיה קלה. ראשית בצה"ל כולם מודעים למחדל ויש די ראיות. שנית, הפעם כבר לא ניתן יהיה להצביע על ה"ש"ג" התורן כאחראי למחדל המיגון. נציין עוד כי ח"כ איתן כבל ראוי בהחלט לכל הערכה על היוזמה. גם אנו נתמוך בכך ונשמיע קולנו בעניין. ולאמיר בוחבוט אנו נאמר: "חזק ואמץ" על הנחישות וההתמדה בעניין זה. זה בהחלט לא סיפור של רייטינג בלבד. זה סיפור רציני על נושא של חיים ומוות. בתקופה זו של לחימה, כאשר אפוד קרמי ורכב ממוגן הם כלים בלעדיהם עלול חלילה חייל שלא לשוב לבסיסו בשלום – אין חובה גדולה מזו בנושא זה - כחובת הביקורת של הרשות המחוקקת והציבור על הנעשה בצה"ל. כי בכל הקרבות עד כה למען מיגון ושמירת שלום כלל החיילים - אנו - כמו גם צה"ל, כבר מפסידים. חשוב שננצח במלחמה הזו של שמירת החיים - שהרי הכתובת כבר מזמן על הקיר – והיא לצערנו ולדאבון ליבנו, גם חקוקה על מצבות אלו שהם קרבנות המחדל.
|
