מה היתם אומרים אילו סיפרנו לכם על מחלקה של תומכי לחימה היוצאת לאימון של 4 ימים בשטח בדרום ומן היום הראשון מתבררות התקלות. מפקדים שכחו את מנות הקרב לימי האימון בבסיס האם, המ"מ מצווה על ניווט מבלי לדעת איך מגיעים לנקודת הסיום. כך מגיעה המחלקה לצומת העיר יריחו ומתברברת בדרך - כשחייל בודד מדריך את כולם איך להגיע לנקודת הסיום. החייל מ' הוא היחיד המכיר את הדרך.
החיילים אוכלים מיום א' ועד יום ד' בלילה בעיקר מעט ירקות ודברי חלב, אף כי המחלקה מתארחת בסוף האימון בבסיס הדרכה בדרום. התחקיר מגלה מחדלים נוספים. ההמלצה: להדיח דווקא את החייל מ' שהתלונן ואשר סירב להמשיך לנווט הדרך במקום מפקדיו שכשלו. נציב קבילות החיילים אליו פונה החייל, משיב שהקבילה נשלחה ל...מח"ט החייל כיוון שנושא התלונה...אינו בתחום טיפול נקח"ל...
פרטי המקרה:-
סמ"ר מ' הוא חייל שיצא עם מחלקתו לאימון של ארבעה ימים מיום 30.3.03 ועד 04.4.03. תיאום האימון לא נעשה אלא טלפונית עם הבסיס שהיווה נקודת היציאה. כבר ביום הראשון משהגיעה המחלקה לבסיס בדרום המשמש בסיס יציאה ליחידות לאימונים , החלה שרשרת של מחדלים. התברר כי מנות הקרב לאימון נשכחו בבסיס האם (הגיע רק חלק מהן ורק בערב היום השלישי לאימון) . הציוד שנשלח לשמש לאימון הגיע באיחור. המחלקה איחרה להשכמה לימי האימון, למטווח ועוד כהנה וכהנה תקלות אך אלו רק פרטים שוליים לעומת ההמשך.
מה שבאמת התברר הוא כי המפקדים ובעיקר המ"מ מחליטים לצאת לניווטים באיזור מסויים. אז מתברר כי המ"מ אינו מכיר את הציר והנסיעה מתמשכת מעבר לזמן . כמו לנסוע לירושלים מת"א דרך אילת. מתברר כי רק מ' מכיר את הדרך, אולם בין מ' למ"מ ניטש ויכוח על כך שהחיילים רעבים ויש לעצור לקניית מזון בהעדר די מזון למחלקה. המ"מ ממשיך בדרכו ליעד הסופי, כאשר המחלקה מתבלבלת בדרך, מגיעה לצומת שבפאתי העיר יריחו וממשיכה אל היעד בהאמרים פתוחים וללא ציוד מיגון ותחמושת מספקת באיזור חיזמה ואיזור הרשות הפלסטינאית.
נהגי ההאמרים שהיו עם הכוח לא ישנו בלילה שעות מספיקות, בדרך מבצעים גם עבירות תנועה. לאחר נסיעה בשטח מדברי מאות קילומטרים, נדרשים החיילים בשובם בערב להפריש כוח כדי לאבטח משימה מסוימת בפאתי העיר שכם . טענת החיילים שאין הם מצויידים וממוגנים כראוי והם אף עייפים, נתקלת באיום להעמידם למשפט על סירוב פקודה.
מ' מנסה להעביר אל המג"ד את הפרטים על המחדלים, אולם לא מאפשרים לו להשמיע את קולו.
מ' גם טוען במכתב לנציב קבילות חיילים (נקח"ל) כי סמל המחלקה והמ"מ שנדרשו לרשום למפקדיהם תחקיר מקיף ראשוני על המחדלים, משמיטים פרטים חשובים.
התחקיר הפלוגתי :
מ' מוסר בקבילה לנקח"ל כי פרטי תחקיר נוסף שבוצע ע"י י' המ"פ, מגלה כשלים ומחדלים ותומך בקבילתו. כך, מגלה התחקיר הנ"ל כי המ"מ לא ידע כלל מהו ציר ההגעה לשטח הניווט והמחלקה התברברה בדרך שעות. בנוסף, מוזכר כי לא היה די מזון לחיילים ונשכחו מנות הקרב בבסיס האם. התחקיר מאשר כי רק מ' ידע להוביל המחלקה בציר אל היעד. בנוסף נמצא כי המחלקה הפגינה רמת מקצועיות נמוכה. התיאום של האימון נעשה טלפונית ללא ירידה לפרטים. נמצא כי היה בזבוז במשאבים עקב עיכובים שונים. המובילים עם הציוד של האימון עזבו השטח לפני שהועמס עליהם כל הציוד.
עוד נמצא בתחקיר כי לא עברו דיווחים שוטפים בין המ"מ למ"פ ומשם למפקדת התרגיל על הקורה בשטח, על השעות שהמחלקה טעתה בדרכה. מ' מואשם בתחקיר כי סירב להמשיך להוביל לנקודת הסיום, אף שהתחקיר שצורף לקבילת מ' לנקח"ל מציין בבירור כי לא תוכנן לפני האימון ע"י המפקדים ציר ניווט לנקודת הסיום וכל הניווט כולו הסתמך על מ' שהכיר את הדרך. לא מונה גם מי שתפקידו לדאוג לנושא המינהלה באימון.
סיכום התחקיר מגלה כי המחלקה כשלה בפעולה פשוטה עקב חוסר תכנון, בעיות משמעת ובוזבז כסף ומשאבים ומסיים מ"פ י' התחקיר ואומר (על פי הקבילה ) "האירוע נגרם לדעתי עקב חוסר חיבור של מפקדים למשימה וזלזול".
המסקנות וההמלצות בתחקיר בגינן פנה שוב מ' לנקח"ל:
1. סמל המחלקה שאמור לסיים ממילא התפקיד ביחידה בעוד כחודש יסיים לפני.
2. החייל מ' יודח מהפלוגה עקב חוסר הסכמתו לנווט.
3. מ"פ הפלוגה יבצע שיחה עם המחלקה.
מענה נציב הקבילות למ' :
"על פי החוק, אין העניין נשוא פנייתך בתחום טיפולי...העתק מכתבך נשלח אל המג"ד והמח"ט..."
דעתנו :
אנו שבים וסבורים גם הפעם כי התחקירים בצה"ל הם נראים כיוצאים ידי חובה, ומי שרוצה לטפל במחדלים במלוא הרצינות וללא רתיעה מהענשת האחראים, יודע שאין להסתמך עליהם בלבד. מוטב בשל כך להוציאם במהרה מידי הצבא וזאת כדי לוודא כי הממצאים הם הגיוניים ובהקשר לעובדות - אם רוצים באמת שמחדלים יטופלו ברצינות וימנעו בעתיד. ומדוע אנו סבורים כך כל העת (ראו מקרים ומאמרים קודמים באתר) ? הנה דוגמא לפניכם של אירוע אשר לשמחתנו הסתיים רק בנזק כספי. אבל אין להתעלם משני אספקטים מדאיגים העולים מהמקרה : ממימד מביש ומדאיג הגובל ב"שלומיאליות" העולה מהאירוע - ממש כמו במדינת חלם ולא נקל ראש גם מהעובדה שהרבה אירועים מתוחקרים על מקרים שבהם נפגעים חיילים באמצעות תחקיר ואם אלה ההקשרים בין הממצאים לתוצאה - יש סיבה לדאגה ולא ניתן לשכנע בטעותם את הטוענים כי יש מי שמחסה על מחדלי מפקדים והחייל הפשוט הוא לרוב האשם במחדל . וצה"ל יכול לטעון עד אין קץ כי התחקירים הם ראויים, כיוון שאיש לא יודע בשל החסיון שהוטל בחוק וביוזמת הצבא על מה שבאמת יש בהם ואם באמת המסקנות תואמות וסבירות מול העובדות והממצאים. כבר נאמר - העדר שקיפות הנעשה ע"י רשות - קרקע פורייה גם למשבר אמון בתוצאה.
עורך התחקיר המ"פ י' מוצא כי המפקדים כשלו, המ"מ לא ידע את הדרך והמפקדים עשו כל שגיאה אפשרית כפי שפירט בממצאיו הוא. ואולם מי בסוף הוא האשם? מ' כמובן שהוא לא הסכים להמשיך לנווט אל נקודת הסיום כי ביקש הפסקה לרכוש מכספו אוכל בגלל היותו רעב כמו שאר המחלקה שלחייליה לא היה מה לאכול - כזכור באשמת מי.
המפקדים לא תיאמו כראוי האימון, לא הכירו ולא הכינו את צירי הניווט, שכחו את האוכל, לא הועמס הציוד הנדרש ועוד. אין זכר בממצאי התחקיר שהעביר מ' לנקח"ל להתייחסות לעניין חוסר המיגון והתחמושת, על נסיעה ברכבים פתוחים באיזורי סיכון בתחום הרשות הפלסטינאית, על ביצוע תפקידי אבטחה ללא שהחיילים עירניים ומצויידים כראוי ועל זה נוסיף את הסגנון והמסקנה של עורך התחקיר עצמו - סרן בדרגתו ומ"פ בתפקידו - כי המפקדים לא היו מחוברים למשימה וגילו זלזול...ומכאן המסקנה "המתחייבת"– התעלם לחלוטין מאשמת המפקדים וממליץ לערוך שיחה עם שאר החיילים לוודא כי הבינו חומרת האירוע - ורק את מ' סבור הוא שצריך להדיח מהפלוגה.
ומה באשר לנקח"ל שכל זה אינו מענינו והחוק לא מאפשר לא להתערב בעניין של "פעילות מבצעית" ?
הוא שאמרנו : כאשר חלילה יש אירוע בו נפגע חייל, אין להסתפק בתחקיר ויש לדרוש חקירה חיצונית. כי מאירוע זה למדים אנו לא רק שהמחלקה נסעה אל נקודת הסיום כמו בחלם – מת"א לירושים דרך אילת נניח – אלא שגם ממצאי התחקיר התברברו להם כך כמו המחלקה עצמה. באותה דרך מטפורית בה נהג שגרם לתאונה בגלל שסטה לכיוון הנגדי והתנגש ברכב אחר – מציע כי ירכיבו ברכב הגה ...שלא ניתן לסובבו שמאלה ולהגיע לנתיב השני בכדי למנוע תאונות - בדיוק באותה מידת סבירות ניתן לראות את הקשר בין העובדות, הממצאים והמסקנות לבין המלצותיו של י', עורך התחקיר במקרה הזה. או אם תרצו על פי שיטתו ובשפתו של י'- המלצותיו של י' בתחקיר שערך - מחוברות לעובדות ולממצאיו, כמו דעתו על חיבור המפקדים במקרה שהבאנו כאן - למשימתם.
אז כמו ששאלנו בתחילה. מה היתם אומרים אם הינו מגלים לכם שכל זה קרה בצה"ל באמצע שנת 2003?
רואים? עקרון האשמת הש"ג לא חלף לו מן העולם. רק ציני הדבר כי כמו יין טוב, נראה שהוא פשוט משתבח עם הזמן....
|
