הדפסה
שלח לחבר
עבור לתגובות
הוסף תגובה
|
במקרה הזה, כבר לא ניתן היה (כמעט) להאשים את הש"ג !
(7/9/2004)
|
עניננו כאן בפנייתו של חייל אחד אלינו בשאלות אחדות אשר תכנן - הציק לנו עד מאוד. שכן, אם אכן אלו העובדות כעולה מתוכן הפנייה, יש להניח כי לא תישארו אף אתם אדישים. החייל מבקש מאיתנו מידע והוא:
מי על פי הפקודות נושא בצה"ל באחריות באשר ל...אספקת מי שתיה במקרה שחייל ממלא תפקיד בתורנות כש"ג באחד הבסיסים ביום חם, כשהוא אינו יכול לעזוב העמדה ומתייבש ...עד אשר התעלף - וכל זאת כיוון שבמשך משמרתו, איש לא דאג להביא לו מים לשתיה. החייל שואל אותנו מה ההשלכות של מחדל כזה.
בחרנו לומר את אשר על ליבנו אף מבלי להיזקק ללשונה של פקודה כלשהי. אם קרה שחייל התעלף בנסיבות אלו, לא די להביע דעתנו כי רשלנות פושעת יש בכך. אפילו אם "סתם" נשכח שם בשערי הבסיס. יש בכך פגם מוסרי, ליקוי חמור בכללי התנהגות אנושית בסיסית – יהיה הממונה על אותו חייל מ"כ, רס"ר הבסיס או המ"מ. ובאשר להשלכות – נסתפק בכך שנמליץ לאותו אחראי יהיה אשר יהיה, לאפשר לעצמו פסק זמן לחשבון נפש אישי - להקדיש בלו"ז יומו העמוס ולו דקה אחת למחשבה על תוצאה של מקרה כגון זה ולא לשכוח גם את התורן הבא מקרב פקודיו, העושה במשמרתו, ברגע זה ממש. כל שנוכל לקוות הוא שלעולם לא יתכן מקרה כזה בכל הצבא כולו.
|
|
תגובות: |
הוסף תגובה |
|