דוברת צה"ל: "יצויין כי בצה"ל קיימים מספר גופים המטפלים בפניות של חיילים, בהם קצינת פניות הציבור....ונציב קבילות חיילים, שהנו גוף עצמאי שאינו כפוף לרמטכ"ל ובעל סמכויות עצמאיות המעוגנות בחוק".
נציב קבילות חיילים עוזי לבצור בדוח מס' 31 בשנת 2002 על היותו "גוף עצמאי": "מוסד הנציבות הוא מעין 'גוף מבקר' בלתי תלוי על פי חוק...נדרשתי למחות בפני הרמטכ"ל על קיצוצים מכאיבים שנעשו בנציבות בהמלצת אגף התכנון {בצה"ל}...יש טעם לפגם ומנהל לא תקין כשפוגעים בו...".
קצינת פניות הציבור בצה"ל - כך נכתב באתר צה"ל - עורכת "משוב של הפונים", ואולם: לפנייתנו מספר רב של פעמים קצינת פניות הציבור סא"ל דפנה הראל הכפופה לראש אכ"א - בבקשת פרטים על אופן טיפולה בפונים ופירסום נתוני המשוב בדבר שביעות הרצון לציבור - לא זכינו לשום מענה, בכל פניותנו.
ואנו שואלים: מי מבקר את המבקרים, אשר שניהם גם יחד קשורים בטבורם לצה"ל, ומי ייתן משוב לפונים ? - מורה נבוכים לשיפוטכם...
על עצמאותו של נציב קבילות החיילים (נקח"ל):
"לאחר שנים רבות שבהן היתה הסכמה שמוסד הנציבות הוא מעין 'גוף מבקר' בלתי -תלוי על פי חוק, יש טעם לפגם ומינהל לא תקין כשפוגעים בו. נדרשתי למחות בפני הרמטכ"ל על קיצוצים מכאיבים שנעשו בנציבות בהמלצת אגף התיכנון..."
(נציב קבילות החיילים, תא"ל (מיל') עוזי לבצור, בדברי הפתיחה בדוח מס' 31 של נציב תלונות החיילים לשנת 2002 - אשר פורסם בשנת 2003)
סיפור על "מינהל תקין" ועל אנשים ישרים - במצב בלתי אפשרי של ניגוד ענינים...
בשנת 1972 הקימה כנסת ישראל בחוק את מוסד נציב קבילות החיילים. מזה 32 שנה, מוסד זה שייך למשרד הביטחון, נסמך על שירותיו ושוכן בקיריה במשרדיו. ואולם, כוח האדם שמרכיב את המוסד, חלק מהלוגיסטיקה, כמו גם תקני הקצינים ועוד - נשלטים תקציבית ע"י צה"ל.
מי מפקח על כך שבעל המאה הוא אינו גם ... בעל הדעה ?
האבסורד מגיע לשיאו בנקח"ל: על פי החוק, הנציב הוא אזרח (ויש בצה"ל שמזכירים לנו עובדה זו) - אולם כל ציוותו מורכב מחיילים וקצינים בשירות חובה וקבע, לצד מספר קטן של אזרחים ... שגם הם, הפלא ופלא, "אזרחים עובדי צה"ל" (אע"צ). הכל נראה שם כמו גוף צבאי: החל במבררים והמשפטנים ועד אחרון הנהגים - כולם לובשים מדים ועוטים דרגות. גם הרכבים הם רכבים צבאיים. אפילו ראש המחלקה המשפטית בא מקרב הפרקליטות הצבאית, לרוב כתפקיד אחרון לפני פרישה. נוכח עשרות אלפי פניות, הנציב אינו מסוגל לקרוא ולהתעמק בכל בירור של קבילה, כך שלא אחת אנשי הצבא הכפופים לו (האמנם ?) מניחים על שולחנו את תשובת הנציבות לחתימתו - לפני שליחתה לפונה.
ממקורות פנימיים בנקח"ל ידוע לנו שלפני זמן לא רב ניטשה מלחמת חורמה על קיצוץ תפקיד ראש המחלקה המשפטית - והמדובר הרי בתפקיד המשפטי הבכיר ביותר בנציבות, בדרגת אלוף משנה. לפי מיטב ידיעתנו, קוצץ גם התפקיד של ראש מחלקת אירגון בדרגת סגן אלוף - מה שהביא להיחלשות זרוע האירגון, האחראית על הניהול האדמיניסטרטיבי של הנציבות. כל הקיצוצים הם מבית היוצר של צה"ל.
יש מגמת ירידה, כך נראה, גם ביוקרתו ובמעמדו של הנציב, כאשר על ברז התקציבים שולט, מי אם לא: צה"ל - שהוא להזכירכם, הגוף המבוקר.
כך, הנציב הראשון היה רב אלוף (מיל') חיים לסקוב, הרמטכ"ל החמישי של צה"ל. אחריו בא האלוף (מיל') דני מט, וכיום מכהן בתפקיד תא"ל (מיל') אבנר ברזני. בהמשך למגמה זו, לא נופתע אם הנציב הבא ימונה בדרגת אלוף משנה - וכולנו תיקווה כי ברבות הימים לא נראה בראש הנציבות קצין בדרגת ... סגן.
יש הרואים בכך סימליות לערכה היחסי ההולך ופוחת של הנציבות - בעיני צה"ל ובעיני שר הביטחון.
מי מטפל בקבילות החיילים:
לאחר שלמדנו מי שולט על תקציבי הנציבות ועל כוח האדם, ראוי לדעת מאיפה באים אלה שמרכיבים את צוות הנציבות (שבה שתי מחלקות עיקריות - מחלקת בירור והמחלקה המשפטית) - ולאן הם הולכים.
מאיפה הם באים: לדוגמא - מברר בכיר בדרגת סגן אלוף, הגיע מתפקיד פיקודי באחד הענפים בבקו"מ - היישר לתפקיד המאפשר לו לברר תלונות חיילים כנגד הבקו"מ. לא זו אף זו: קצינים אשר בעבר פיקדו על יחידות לוחמות או עורפיות, נדרשים בתפקידם כמבררי קבילות לברר טענות כנגד עמיתיהם הקצינים - אשר לא מעטים מהם הינם בני אותו מחזור, שיחד "בילו" באותו מסלול טירונות או צעדו כתף אל כתף על מגרש המסדרים בבה"ד 1.
לאן הם הולכים: אמנם חלק מן המבררים הבכירים (סגני-אלופים, להבדיל ממבררים זוטרים - שאינם אלא קציני שלישות בתחילת דרכם) משמשים בתפקידם בקיריה לפני פרישה - אך חלקם ממתינים לשיבוץ בתפקידי המשך בתוך צה"ל. עתידם של אלה המבקשים לחזור לשורות צה"ל נתון, כמובן, בידי צה"ל.
כך, למשל, קצינה בכירה בדרגת סגן אלוף, שמילאה תפקיד מבררת בנקח"ל - חזרה לאחר מכן אל חיק צה"ל, כאשר היא מקודמת לתפקיד שלישותי בכיר.
המשפטנים: המשפטנים בנקח"ל - שלכאורה אין עליהם מרות זולת מרות הדין - בפועל אינם שונים במעמדם מעמיתיהם המבררים. הקצינים, שכולם עתודאים לאחר לימודי משפטים, נבחרים ע"י רמ"ח משפטית בנקח"ל - אולם הפרקליטות הצבאית בצה"ל היא הגורם המגייס והממיין, האמון על חלוקת העתודאים המשפטנים בקרב יחידות הפרקליטות, יחידות הסמך ונקח"ל. כך, בוחרת רמ"ח משפטית מתוך היצע המשפטנים שבידי הפרקליטות הצבאית את המוצע לה.
נשאלת שאלה פילוסופית: כיצד ינהג משפטן בלתי תלוי אשר רצונו בקריירה רבת שנים במסדרונות הפרקליטות הצבאית - אך בתחילת דרכו שובץ בנקח"ל ?
ולגבי קצינת פניות הציבור:
אם זהו המצב אצל נציב קבילות החיילים - שהוא לפי ציטוט מדברי דובר צה"ל - זוכרים? - "גוף עצמאי" - מה כבר ניתן לומר על קצינת פניות הציבור, שהיא פקודה של ראש אכ"א בצה"ל בלשכתו, הכפופה לו בכל המובנים ?
שאלות פילוסופיות נוספות: כיצד תנהג קצינת פניות הציבור בתלונות רבות המתקבלות למשרדה על טיפול אכ"א בחיילים ? ומה אם הפונה יתלונן על ראש אכ"א ? מי יטפל בפנייה ? ואם פונה שלא קיבל תשובה מספקת מקפ"צ יפנה לנקח"ל ? ומה אם להיפך ?
מאחר שקצינת פניות הציבור טוענת כי אלפי פניות מטופלות על-ידה, היינו סקרנים לדעת מה חושבים הפונים על טיפול קצינת פניות הציבור בפניותיהם - שכן באתר אכ"א פורסם כי הפונה נדרש למשוב על הטיפול שטופל בפנייתו. מאחר שקצינת פניות הציבור כשמה כן היא, וקיימת למען הציבור, סברנו לתומנו לבקש ממנה להעביר את תוצאות המשוב לידיעת אותו ציבור (כפי שנהוג דווקא בנקח"ל). ואולם - כל פניותנו אל סגן אלוף דפנה הראל, מזה חודש וחצי, לא זכו לכל מענה.
יש להניח שאם לא השיבה כלל, סיבותיה בוודאי עימה. ייתכן, כמובן, שהפרטים המצויים באמתחתה אסורים לפירסום, כמקובל בצה"ל, משיקולים של פגיעה בבטחון המדינה - אך ייתכן גם שתוצאות המשוב לא ניתנות לפירסום מסיבה פשוטה הרבה יותר: תוכנן הלא מחמיא - שהרי אחרת היה זה דבר להתגאות בו, הלא כך ?
ושאלתנו הפילוסופית האחרונה אליכם, הנזקקים לעיתים להתלונן על עוול שנגרם בשירות בצה"ל:
האם קיימת שקיפות של ממש ועד כמה באמת בלתי תלויה הביקורת של הגופים הבלתי תלויים על הנעשה בצה"ל ? לשיפוטכם.
|
