נשלחה על ידי:
מישהי
נושא: אני אובדת עצות בתאריך: 18/2/2008 23:47
תוכן ההודעה:
אני משרתת רחוק מהבית מזה שנה פלוס.
אני חיילת מצטיינת וממושמעת שהתגייסה במטרה לתרום למדינה ולהרחיב אופקים.
בחודשים האחרונים נכנסתי למרמור נפשי ודיכאון בשל הלחצים בתפקיד בו אני נמצאת והתנאים בבסיסי.
בחודשים הללו מונתה קצינה חדשה אשר לא מקלה עליי בעניין ומתעלמת מהדיכאון הנפשי אליו נכנסתי. מעבר לכך, היא מתייחסת אליי בזלזול, נוהגת בחוסר שיוויון ומפלה ביני לבין שאר החיילות. כשהערתי לה על כך היא התעצבה וצעקה ש"זה לא ממקומי לבקר אותה".
הדיכאון שלי בעיקר נובע מאכזבות שנחלתי במהלך השירות, שהעיקריות ביניהן הן חוסר הערכה והתחשבות (בעיקר אחרי שהוכחתי את עצמי ברמה המבצעית והפיקודית).
איבדתי את כל המוטיבציה להמשיך בתפקיד, ואני רוצה לעבור תפקיד ובסיס ולא להיות קשורה אליה בשום אופן.
המצב הגיע לכך שחוויתי התמטטות נפשית בבית ואמא שלי נאלצה להתקשר לקצינה ולשוחח איתה על כך.
לאחר מכן היא התקשרה לצעוק עליי שאני מגזימה וחוצפנית, ודיברה בטון שאם אוסיף עוד מילה בעיניין אני אענש על התחצפות.
איך היא יכולה להיות כ"כ אטומה אליי? אני מתוסכלת מהיחס שלה כלפיי ומהמקום בו אני נמצאת, וכשאני משתפת אותה בזה היא מחליטה לפסול את דבריי בחריפות.
אינני יודעת לאן זה יוביל אבל אין לי ספק שאני מתערערת נפשית בעקבות כל זה.
מה אני יכולה לעשות בנידון? האם אני יכולה לקבול אותה?
