נשלחה על ידי:
ניר חובש
נושא: תשובה בתאריך: 23/9/2007 20:06
תוכן ההודעה:
לדעתי את ממש ממש מפספסת את העיקרון. אני עומד להגיד דברים קצת קשים אך אל תפגעי. ייתכן שאני גם לא ממש אדייק וזאת בגלל שאני לא כ"כ מתמצא בתיקו הרפואי ל בנך.
בנך הוא אדם חולה, קשה להגיד את זה עקב גילו הצעיר, אך לפי תיאורייך הוא ממש חולה.
הסיבה העיקרית מבחינת הצבא לתת לו 21 היא להפסיק לקחת אחריות על חייל כזה. צה"ל איננו גוף סיעודי ובטח ובטח לא בית חולים שיקומי ויש לו מטרות אחרות להשקיע בהן מאמץ (כמו למגר את איום הטילים על ישראל לדוגמא) ולאו בחיילים שמשרתים בגלל שהם צריכים לשרת בגלל העתיד...
שנית, זה צריך להיות אינטרס שלך בתור אמא ושלו בתור החולה. מערכת הבריאות הצה"לית איננה מתאימה לטפל בחולים קשים, היא לא בנויה לזה, היא לא בנויה להעניק טיפול שיקומי לחולים כמו שאת מתארת והנה, את רואה איך תוך 7 חודשים- סה"כ 7 חודשים את כבר מאוכזבת מהמערכת רפואית הצבאית וזה יילך ויחמיר מיום ליום, בעיקר עקב מחסור בכוח אדם בחיל הרפואה (מה שיוצר חוסר סבלנות מצד הצוות הרפואי, וזה יחמיר ככל שיגיע בנך יותר למרפאה). המצב יהיה יותר ויותר קשה עד סיכון בריאותו של בנך.
לו אני הייתי במקומו של בנך (אני צעיר מדיי להעמיד עצמי במקומך), אני הייתי משתחרר בעצמי על 21 רפואי.
יש להבין- זכויותיו של בנך לא ייפגעו במאומה משל חייל משוחרר אחרי 3 שנים עם תעודת שחרור שבה כתוב ששוחרר עקב 21 רפואי.
אני לא הייתי נלחם במקומך לפרופיל 45 אלא דווקא נלחם לקבלת לפרופיל 21 רפואי (לא נפשי!) קבוע ושחרורו של בנך מצה"ל לצמיתות!!!
