הקשב ! - האתר לתלונות החיילים

ניווט מהיר - בחר/י פורום: הטיפול הרפואי בצה"ל | זכויות חיילים ות"ש | נושאים כללים | שיח מילואימניקים

פורום הטיפול הרפואי בצה"ל - צפיה בהודעה

נשלחה על ידי: מיואש כבר..
נושא: תשובה שלי! מומלץ לקרוא
בתאריך: 17/1/2008 16:02

תוכן ההודעה:

תודה על התשובה.
אבל תן לי להגיד לך משהו - אני לא סומך בכלל על הרופאים בצבא ועוד לא נכנסתי
לשם, וזה מניסיון אישי של רופאי הלשכה. אני יודע שיש מקרים חמורים יותר, או יותר נכון מיגבלויות חמורות יותר ממה שלי יש, אך המצב שלי לא מאפשר לי תפקוד בסיסי של חיי יום-יום בבית ובכלל, ואם לא אכנס לטיפול אינטנסיבי הכולל טיפול בכל הסיבוכים הרפואיים שיש לי, ככל הנראה בגיל 29 כבר אהיה במצב חמור הרבה יותר שמעביר בי צמרמורת רק לדבר עליו. שתבין אני לא אדם שחוסך מעצמו ומרחם על עמו, בכלל לא, אבל כשאומרים לך שבגיל 18 עליך לעבור ניתוח גב עם אחוזים נמוכים, אתה לא נשאר אדיש. אני מאוד מעריך חיילים ובכלל בתחילת הדרך שאפתי גבוה, אפילו הרופאה גיחכה למשמע השאיפות שלי בנוגע לצבא והטיחה בפני שיהיה לי גיוס ללא מאמץ שלא מאפשר זאת, אפילו לא קרוב. אני לא מזלזל בצבא בכלל ולא במה שהוא מייצג, אבל תמיד אומרים הבריאות קודמת לכל - ולכן אם אחליט להתגייס אסחוב על גבי מעמסה שתבוא בוודאות על חשבון הטיפול בבריאות - ואני מאמין שכל אדם היה מעדיף בריאות על פני כל דבר אחר! ואני מאמין שעם טיפול אינטנסיבי אוכל לשפר את בריאותי ואז לנסות לתרום בהתנדבות או כל דרך אחרת.
הסיבה שאני לא סומך על הרופאים בצבא היא מניסיון שלי - רופא בלשכה לא היה מוכן לקבל אותי פעם שניה בכלל, ושלח לי מסר עם הפקידה:
"מצידי שישאר בבאקו"ם 3 שנים ולא יעשה כלום, חצי מהצבא הם אנשים צולעים"
זאת דוגמא לאדם שאחראי על הערכת בריאותי - נשמע הגיוני?!
אולי אתה יכול לקרוא לי אנוכי אבל כרגע שום דבר לא מעניין אותי חוץ מלחיות כמו אדם נורמלי - אולי אפילו כמו נער\גבר בגילי - ואם הדבר מצריך אותי אולי לעשות וויתורים עתידיים אני חושב שאין כאן שאלה בכלל!
אני יודע שיש אנשים עם מוגבלויות חמורות שנלחמים להתגייס ולתרום - ואני מעריך אותם מאוד, מאוד, אבל הדוגמא של עיוור עם מטפל צמוד או נכה עם מטפל צמוד אינה דוגמא הולמת בכלל - אני לא מזלזל ולא לרגע חס ושלום, אבל אלו בד"כ אנשים שנמצאים במצב בריאותי בלתי-הפיך, או עם מטפל צמוד כמו שציינת, ואני נמצא במצב גבולי שאם אטעה כנראה שהגיע גם למצב בלתי-הפיך ואז למי אני יבוא בטענות? - אין לי מטפל צמוד יש אותי ואת המאמץ שנדרש ממני על מנת למנוע מצב בלתי הפיך ואולי בע"ה לשאוף ליותר. אז אני אקח את הסיכון הגבוה הזה רק בשביל שהרגיש בנוח כשאדם שואל אותי אם עברתי צבא? אולי אם באמת העשה צבא לא אוכל בכלל לעבוד או לתפקד ואז זה כבר לא יהיה רלוונטי כי בכל מקרה השאיפה היחידה היא להביא. בריאות לא באה על חשבון תרומה! וסליחה שאני קצת מחריף, אבל העצבים משחקים כאן, למה אח"כ הולכים ואומרים שכולם משתמטים, איך לא אם יחס כזה מצד רופאים שאמורים בראש ובראשונה לדאוג לבריאות המועמד ואח"כ אם יתרום לצבא או לא?
ותאמין לי שאם היו משחררים אותי כבר, והייתי משקם עצמי בע"ה הייתי חוזר ומתנדב או לכל הפחות עושה שירות לאומי, אז להגיד שיש מקרים חמורים משלי בלתי הפיכים זה רעיון נחמד ואולי משכנע חלק, אבל כשמישהו מזלזל במצב הבריאות של אדם זה כבר די והותר. אז אתגייס ומקסימום אשתחרר? - כן אתגייס הזמן יעבור ובזמן הזה הנזק שהיה בר-תיקון כבר לא בר-תיקון יותר- ואז אתה מאמין שיש משהו בעולם שיכול לכפר על זה??
להגיד שההורים דוחפים את האף שלהם לכל מקום זה גם נחמד ואולי מרתיע - אבל נראה כשיהיה לך ילד כשאתה מסתכל על אחרים אתה רואים איך הם נהנים מהחיים ומבריאותם, ורק הילד שלך בקושי קם מהמיטה בגלל בריאותי - אני מאמין שכל הורה דואג היה דוחף את עפו לכל חור אפשרי גם אם המקום מאוד מסריח.
נקודות למחשבה!!
בכל מקרה כנראה שהעניין לא ישתנה, נשארו לו ימים ספורים להחליט וזה רק גורם לי להיות חולה, אני כמעט משתגע - לא מספיק הצרות הבריאותיות גם לצרף לזה מוסד דרשני שדורש את תרומתי גם אם הדבר בא על חשבון בריאותי, אחרת פשוט לפרוש בדרכים "מלוכלכות" ולהוסיף צרות חברתיות נוסף לצרות הבריאותיות - מש צבא למופת!