נשלחה על ידי:
לילי
נושא: מה לעשות ?? בתאריך: 15/10/2009 18:25
תוכן ההודעה:
אני בחורה, השתחררתי לפני מספר שנים.
מעולם לא נקראתי לשירות מילואים אך אחת לשנה-שנתיים הייתי מקבלת טופס עדכון פרטים בדואר וטלפון שצריך להזין את המספר האישי.
לפני כשנתיים שיניתי את כתובתי במשרד הפנים וגם החלפתי טלפון ועדכנתי זאת עם קצינת הקישור דאז ובאותה הזדמנות עידכנתי אותה אודות מצבה הבריאותי של אמי.
אמא שלי נכה לאחר ניתוח גב קשה, לא 100% אך הנכות שלה מספיק קשה והיא סובלת תכופות מכאבים ואני מטפלת בה באופן קבוע ואינטנסיבי.
קשה לה ללכת, קשה לה לעמוד, קשה לה לשבת, היא זקוקה להסעות לשיקום בבית לוינשטיין, מרפאת כאב אסותא, בדיקות, צילומים, לפחות פעם בשבוע-שבועיים זה מגיע למצב שצריך חדר מיון או מרפאת חירום לצורך הזרקה של משככי כאבים בכמות גדולה או סטרואידים... וכמובן שביטוח לאומי לא שולחים עזרה כי הם לא מגדירים אותה סיעודית. קניות, נקיון, טיול עם הכלב וסתם להוציא את אמא לנשום אוויר כמובן אני עושה ואני עושה הכל באהבה גדולה !!!
שלחתי לקצינת הקישור את כל המסמכים והובטח לי בע"פ (כמה טיפשה הייתי...) כי במידה ואי פעם יקראו לי למילואים, המסמכים הללו יהוו פטור עבורי.
לפני 3 ימים אמא שלי מקבלת טלפון בהול ובו אומרים לה כי מחפשים אותי בנרות לגבי מילואים ואם לא אגיע ישלחו אותי לכלא צבאי !
מיותר לציין את ההיסטריה שתקפה את אמי... היא גם ככה נוטה להתפרצויות בכי ודכדוך בשל מצבה.
יצרתי קשר עם המספר שהשאירו, הגעתי לקצינת קישור אשר עידכנה אותי כי היא בסה"כ יומיים בתפקיד ומסתבר כי כל הרישומים שעדכנתי בזמנו נעלמו להם באורח פלא !
אף אחד לא יודע ששיניתי את כתובתי, את מספר הטלפון שלי והכי חמור - כל הטפסים ששלחתי על מצבה של אמי והאישור שניתן לי לא להתייצב למילואים אם אי פעם יקראו לי !!! ממש אזרחית נעדרת....למרות שאני לא מסתתרת מאף אחד וכל פרטיי נמצאים גם במשרד הפנים.
במשך יומיים קצינת הקישור וה-מ"פ זרקו אותי מאחד לשני בטלפון ולא ממש ניסו לעזור או גילו אמפטיה.
בשלב מסוים היתה לי הרגשה שעובדים עליי כי כל הסיפור נשמע הזוי..... אז ביקשתי שישלחו לי צו לכתובת הנוכחית שלי - עדיין לא קיבלתי כלום.
בשיחת טלפון אתמול בבוקר אמרתי למ"פ שכאשר אראה מסמך שבאמת קורא לי למילואים (כי עד עכשיו הכל היה בע"פ בטלפון) אז אפקסס להם (שוב!!!) את המסמכים אודות מצבה הבריאותי של אמי.
הוא אמר שעד שהצו יגיע ועד שאעביר להם את המסמכים וזה יימסר לרופא צבאי...כבר יגיע תאריך המילואים (21-29.10) ואני צריכה להתייצב בצאלים.
אמרתי לו שלא מעניין אותי שום דבר - אני את אמא שלי לא עוזבת !!!!!! למה מתעללים באנשים שגם ככה קשה להם ?? כאילו לא עברתי את זה כבר.....וכאילו אנחנו לא נמצאים גם ככה כל הזמן במצב שאנחנו צריכים להוכיח את חומרת המצב ולהתחנן בפני ועדות של ביטוח לאומי לעוד כמה גרושים...
המ"פ הבטיח לחזור אליי אתמול בשעה 16:00, כמובן שעד רגע זה אף אחד לא יצר איתי קשר.
אני מבחינתי מחכה לקבל צו בדואר ואז אשלח כל מה שצריך.
תייעצו לי בבקשה : מה דעתכם ?? אני מרגישה שנגרם לי פה עוול ונתקלת באטימות.....
כל מה שמעניין אותם זה לסמן על השם שלי ברשימה וי שהגעתי למילואים וכל מה שמעניין אותי זאת בריאותה של אמי. אין מי שיטפל בה חוץ ממני.
מה אני עושה ?? איך אני מסדירה את העניין הזה אחת ולתמיד ואיך אני מורידה מעליי את העניין של ה 21.10 (למרות שצו עוד לא קיבלתי...) ??
אגב, באחת השיחות הטלפוניות עם המ"פ אתמול הוא פתאום הופתע לגלות (הצתה מאוחרת...) שעד היום מעולם לא זומנתי למילואים ושפרטיי לא עודכנו.
בקיצור, יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה ואטימות אטימות אטימות !!!
