נשלחה על ידי:
אנונימית
נושא: רע לי כ"כ!!! בתאריך: 2/4/2008 23:00
תוכן ההודעה:
אני משרתת בבסיס סגור כבר שנה וחודשיים, בצבא אני שנה ו4.
הגעתי לבסיס הזה לאחר שהצבא פסל לי מקצוע ללא ידיעתי לאחר שסיימתי קורס מסוים (בהצלחה).
כרגע אני נמצאת במוצב מטר על מטר, עם אנשים שאני לא אוהבת עבודה תובענית וקצינים ומפקדים שלא מתחשבים בי לרגע.
למרות זאת הצלחתי לקבל תעודות הצטיינות במהלך שירותי במקום.
חשבתי שאולי אם אני אוכיח שאני טובה ומקצועית יבואו לקראתי, טעיתי.
יש לי בעיות ת"ש אך הקצינים שלי טוענים שאני לא יכולה לעבור בסיס או לקבל שבוע שבוע בגלל שהמשכורת של אמא שלי סבירה.
אני בת לאמא חד הורית, קשה לי כשהיא לבד בבית.
לא מזמן היא עברה תאונת עבודה וחששה להגיד לי שהיא מושבתת בבית כי היא ידעה שזה יהיה סיפור להביא אותי הביתה לעזור לה.
אמי איננה אישה צעירה ואני היחידה שגרה עמה בבית.
מעבר לזה, קרו לנו מקרים שבהם יומיים לא היו לנו מים, וגם קרה שיום וחצי לא היה לנו אוכל כי לטענת מפקדינו "קר וגשום ואין אישור נסיעות".
אני לא מסוגלת להתמודד עם הדברים האלה יותר, פתחתי ת"ש וזה נראה כאילו המשקית מנסה לבוא לקראתי אבל המפקדים שלי לא נותנטים לה.
אני נכנסת לדיכאונות ומרמור, ואני מגיעה למצבים שאני מצטערת שהתגייסתי ושאני מעדיפה למות מלהגיע לבסיס.
אני לא מבינה איך אפשר להיות כ"כ אטום לצרכים ורגשות של חיילים? לא מקשיבים לנו וכל מה שמעניין אותם זה הייצוגיות של החיילים שתחת הגדוד.
התגייסתי עם הכי הרבה רעל ואהבה לצה"ל וכרגע כל מה שאני מרגישה זה שנאה וחרטה גדולה על היום בו התגייסתי.
איך אני יכולה לצאת משם? הרי ברור שלא יאשרו לי 55.
