אספר בקצרה:
הנני חייל מילואים בשירות קרבי המשרת זמן מה-בן 35.
לאחרונה אישתי ילדה במזל טוב בניתוח מסובך וכרגע היא סובלת מבעיות תיפקוד וסובלת מכאבי גב תכופים וכן מכאבים באיזור הניתוח-למעט הנקה אסורה עליה בפירוש כל מאמץ פיזי כלשהו בהוראת רופאה ונמצאת תחת מעקב רפואי-מסמך ברוח זו הועברה למשרד הקישור לרבות לרופא היחידתי.
כאן המקום לציין כי פקודות הצבא מאפשרות לקבל פטור מלא משירות כתוצאה מלידה -"חודש לפני וחודש אחרי".
המצב שלי חורג רק ב4 ימים.
כתוצאה מכך נהפכתי לדמות המטפלת בכל צרכי משפחתי והבית-תפקיד אב ואם על כל המשתמע מכך ונאלץ לקחת ימי חופש מהעבודה על מנת לסגור פינות שאני פשוט לא מספיק.אין כל עזרה חיצונית אפשרית שאני יכול לפנות אליה.
לפני מספר ימים קיבלתי מכתב מהיחידה שבו בעצם לא מאשרים לי כל חופשה ובעצם עליי לשרת תקופה מלאה !!
תוך אישורו של רופא היחידה.
התשובה מהווה עבורי חוסר מקצועיות.חוסר התחשבות וכן הסתמכות על "יהיה בסדר.."-ללא כל ביסוס..
איך ?? איך ייתכן כי רופא הנמצא מרחק רב מאישתי מסוגל לאמוד את מצבה הגופני והנפשי של אישתי ולבטל למעשה את הדיאגנוסטיקה של הרופא המטפל בה ומכיר את מצבה? אני לא מבין ..
האם ייתכן כי מערכת הבריאות האזרחית מופלית לרעה ממערכת הבריאות הצבאית תחת הקריאה לדגל שירות המילואים?
פניתי בנושא למפקדי הישיר וכן לקצינת פניות-ועדיין לא קיבלתי תשובה.
חשוב לי מאוד להדגיש כי למרות המגבלה אני מעוניין לתרום בכל דרך אפשרית שלא תבוא על חשבון התיפקוד התקין של משפחתי.
אני לא מעוניין לחכות עד יום הגיוס הקרב-אני מעוניין להציף את הבעיה שלי בכל הדרגים והפורומים האפשריים לרבות שאילתא לחבר כנסת.אני בטוח כי בבעיה כזו או דומות לה בוריאציות אחרות נתקלים הרבה אנשי מילואים.
אני מקווה כי מישהו יוכל להפנות אותי לגורם מתאים\עיתונאי שאוכל לדבר איתו על הנושא.
תודה.
