מאמרים נוספים
 |
|
סמכות בג"צ לביטול חוק – חשיבותה לשמירת זכות חוקתית של הפרט !
(27/11/2006)
|
| ישאל השואל מה לנושא זה ולחיילי צה"ל והתשובה פשוטה : |
אחדות מן הפניות שהגיעו מחיילים בשירות סדיר דווקא הפתיעו גם אותנו לטובה בדבר המודעות לזכויות חוקתיות. הפונים חוששים גם לאור הדגשת חשיבותו של בג"צ והפסיקה המובאת באתר זה, מפגיעה במפלט הצדק החשוב ביותר במדינת ישראל – בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק(בג"צ), בעקבות ויכוח ציבורי אודותיו קראו בתקשורת.
לדעת רבים וזו גם דעתנו, הערכים עליהם מגן בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הם ערכים חשובים ובילתם אין, לכינונה של חברה דמוקרטית ולהגנה על זכויות חוקתיות של הפרט והחברה בישראל.
לבית המשפט העליון במדינת ישראל אין עדיין מעמד של בית משפט לחוקה וזאת בהעדר חוקה בישראל. ואולם, בית המשפט העליון הינו החלוץ לפני המחנה בשמירה על חוקי היסוד אשר נחקקו ע"י הכנסת ועומד על המשמר כי חוקים "רגילים" שיחקקו בכנסת לא יהיה בהם כדי לפגוע בזכויות חוקתיות שמקורן בחוקי היסוד. החלטת בג"צ בעניינו של החייל שגיא צמח(ראה בהמשך), הינה דוגמא אחת מבודדות לביטול סעיפים בחוק ראשי שחוקקה הכנסת (חוק השיפוט הצבאי) אשר נגדו את המצב החוקתי שהונהג בישראל בתחום חירויות הפרט.
אנו נבהר כאן בקצרה את החשיבות הנודעת לבג"צ כשומר ומקדם זכויות חוקתיות בישראל. |
הרקע תחילה : מדוע אין לפגוע בסמכות בית המשפט העליון :
מאז קום המדינה ניתן לראות כי בית המשפט העליון משתמש בסמכות זו במשורה ובמקרים נדירים. סמכות זו של בית המשפט אין בה על פי התפישה כדי לפגוע בכנסת כמחוקק, אלא באה לוודא כי החוקים ה"רגילים" (שאינם חוקי יסוד) לא יהיה בהם כדי לסתור חוק יסוד.
בהעדר סמכות זו בידי בית המשפט העליון, עלול להיווצר מצב בו חוק אשר יהיה בו כדי לפגוע בזכויות , יעמוד על כנו ויביא למצב בו זכויות אלו לא יושמו הלכה למעשה. הויכוח הציבורי בדבר הגבלת סמכות בג"צ לביטול חוק או הוראת חוק הינו ויכוח שבסיסו במעמד הכנסת כמחוקק מול מעמדו של בית המשפט המפרש את החוק.
ואולם, המצב לאשורו הינו זה לפיו בית המשפט אינו רואה עצמו כ"פולש" לתחום הרשות המחוקקת ואין הוא מהווה רשות חקיקה במקום או בנוסף לכנסת . המצב המשפטי המעניק סמכות לבית המשפט מאפשר לבית המשפט שבפניו מונחת סוגייה משפטית אשר בבסיסה קיימת טענה כי החלטת רשות ציבורית או הוראה של חוק פוגעת בזכויות שהוענקו על פי חוקי היסוד, לבטלה באם מצא שאותה הוראה פוגעת בזכות חוקתית.
כך, אותה הוראה או אותו חוק בטלים אמנם, אך ביטולם אינו מהווה פגיעה במוסד המחוקק ואינו מהווה "מעשה חקיקה" של בית המשפט , שכן על פי המצב המשפטי הנהוג בישראל לחוקי יסוד "מעמד על" מעל לחוק רגיל וזאת על פי קביעת הכנסת עצמה ברקע לחקיקת חוקי היסוד. לפיכך, החלטה של בית המשפט לפיו חוק הפוגע או נוגד חוק יסוד בעל "מעמד על" בטל, היא שמירה על מעמדם של חוקי היסוד ולא אחרת.
מלאכת החקיקה בכנסת כמו גם תיקון חקיקה היא מלאכה לא פשוטה האורכת זמן גם במקרה בו הכנסת תכיר בצורך לביטול או תיקון חקיקה שפוגעת בחוקי יסוד. כך, בהעדר סמכות זו לבית המשפט, הפגיעה בציבור או בפרט עקב המשך קיומה של הוראה הפוגעת בחוקי יסוד עלולה להימשך עוד זמן רב ותכלית ההצהרה של בית המשפט באשר לצורך לבטלה ללא סמכות לביטולה, לא יהיה בכוחו של בית המשפט לסייע למי שנפגע מאותה הוראה.
אמון הציבור בבית המשפט יכול להיפגע כשאזרח ידע כי גם אם יקבע בבית המשפט כי זכויותיו החוקתיות נפגעו, בפועל הרי לא יהיה בכך כדי להפסיק הפגיעה. סמכות בית המשפט נדרשת ומתחייבת.
חשיבותן של זכויות חוקתיות והמהפכה של בג"צ לשמירתן:
משנת 1992 החלה המהפכה החוקתית במדינת ישראל. עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הפך בית המשפט העליון לשומר ומקדם זכויות אלו.
מושגים כגון חירויות הפרט, חופש הביטוי, חופש התנועה, חופש המידע , הזכות לכבוד ועוד רבים – הפכו לערכים שבבסיס חיינו. כפי שכבר אמרנו כאן במאמר קודם עם פרישתה של השופטת דורנר מכס המשפט (ראה מאמר) לפסיקת בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ חשיבות לקיומנו כאן כחברה דמוקרטית ומתקדמת.
ללא מעמדו המיוחד ופועלו של בית המשפט העליון בעיקר בתחום עשייתו כבית המשפט הגבוה לצדק זה קרוב ל14 שנה, לא הינו אנו כחברה חוסים בצילן של זכויות יסוד ואולי זכויות אלו היו נשארות בחלקן כאותיות הכתובות עלי חוק. בית המשפט העליון הפיח בחוקי היסוד רוח חיים, נתן בהם חיות.
הפרשנות המשפטית בתחום זכויות היסוד הרואה בהן זכויות יסוד ואין להתנות עליהן הביאה את השיגשוג החוקתי לחברה הישראלית. מרכז הכובד עבר כראוי למדינה דמוקרטית מן השלטון אל האזרח שבשמו ולמענו הוא קיים.
יש המכנים את נשיאו הפורש של בית המשפט העליון השופט אהרון ברק כ"אבי המהפכה החוקתית". בתקופת כהונתו כנשיא בית משפט זה, פרחה לה המהפכה החוקתית והוא הוביל את מסע שמירת זכויות הפרט בכל תחום. זו התקופה שבה כל הוראת חוק בחוקי היסוד הפכה מאות מודפסת לזכות מוגנת.
זוהי תקופה שיצקה התוכן הרב ביותר שבית משפט בישראל יצק להוראות של חוק. נכון, מהפכה זו החלה קודם לתקופה זו, אולם על יסודות הפסיקה הקודמת של שופטי בית המשפט העליון לדורותיו ולאור חקיקת חוקי היסוד, נוסד המסד לישראל החוקתית – הונחו יסודות החוקה בישראל.
כל פגיעה בבית המשפט העליון ובסמכותו עלולה להחזיר את כולנו לאחור. להמית החיות שניתנה לאותיות המודפסות עלי חוקי היסוד.
ההגנה החוקתית שפרש בית המשפט העליון היא מכסה את כולנו. ללא הבדלי השקפה,דת ולאום. כולנו עלולים להיזקק לה. היא לא באה לרצות חלקי אוכלוסייה או רצונות , היא באה לייצב זכויות.
במדינה בה חיים אזרחים – כל מדינה - לא תמיד ניתן לדעת מה ילד יום. מתנגדים למהפכה החוקתית היום עלולים להיזקק לה עד מאוד מחר. אזרחים בעלי תפקיד שיש בו שררה היום - אף הם שבים בתום תפקידם להיות "כאחד האדם" - אזרחים "מן השורה". רוצה לומר - כולנו עשויים להיזקק בעת צרה ומחלוקת להכרעה שתבהיר ותבסס את זכויותנו החוקתיות.
בעלי עמדות הכוח של היום גם הם אזרחי המחר. חיו של אדם הם כגלגל. אך הזכויות לעולם כוחן וכמו האימרה העתיקה לפיה אדם צריך לחיות את היום אך חייב לחשוב על המחר, כולנו יצאנו מורווחים בידיעה כי לשמירה על זכויותנו - תמיד יש מחר.
פגיעה בסמכויות בית המשפט העליון בתחום החוקתי היא פגיעה בהתבססות הערכים הדמוקרטיים של מדינה נאורה, היא עלולה להשיל מכל אחד מאיתנו את ההגנה מפני פגיעה בזכויות הפרט של כולנו, שאיש מאיתנו אינו יכול להרשות לעצמו. אפילו לא אלה המתנגדים מבין הציבור. בית המשפט העליון משמש כ"מטרייה" החוקתית של החברה והפרט ביום שגריר - הוא המזור בעת מבחן.
לא אחת אנו שומעים ביטויים כגון "זה לא יעבור את מבחן בג"צ". משמעות ביטוי שכזה אחת היא: בג"צ הוא "הנשק הבלתי קונבנציונלי" שיש לכל אזרח כנגד המבקש לפגוע בזכויות יסוד. בג"צ מהווה כלי ההרתעה המשמעותי ביותר מפני הפגיעה בפרט. ובתור שכזה, כל פגיעה בסמכויותיו חושף אותנו לפגיעה אפשרית בזכויותינו החוקתיות.
על חששות חיילים מפגיעה בסמכות בג"צ :
אל לנו להיות מופתעים כלל מחשש חיילים צעירים לפגיעה אפשרית בסמכויות בג"צ. אולי אף להיפך. העובדה כי חיילים צעירים מודעים לזכויותיהם היא תעודת כבוד לדמוקרטיה ואין לנו ספק כי בית המשפט העליון קוצר את פירות פסיקותיו בהטמעת הזכויות החוקתיות גם אצל הדור הצעיר בישראל שהתוודע לזכויותיו בבית הספר ומהיותו מעורה בחיי המדינה . אנו גאים להיות שותפים להטמעת רוח זו.
בהקשר זה חשוב לזכור : - השירות בצה"ל אינו מביא למחיקת זכויות חוקתיות בסיסיות מיום גיוסו של צעיר לצה"ל אלא מטיל עליהן הגבלות שיש בהן לאפשר תיפקוד במערכת הצבאית ולאפשר את מילוי תפקידו של החייל. הערכים של שמירה על כבוד האדם אינם נסוגים בשירות הצבאי וכך גם חירויות בסיסיות של הפרט שאינן באות לשם מילוי המשימות.
להגנת בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ על זכויות חוקתיות והקפדה כי פגיעה באלו יעשה רק במידת הנדרש מן השירות – נודעת חשיבות רבה בשירות הצבאי. טיפול רפואי נאות, קיום זכויות בהליכי הדין בצבא, שימוש נכון בכוח השררה ושמירת זכויות יסוד אחרות כמתווה בהוראת החוק באשר למשרתים בכוחות הביטחון בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו המוכרת כ"פיסקת ההגבלה" – גם אלה עלולים להיפגע מקיצוץ סמכויות בג"צ.
הגנת בג"צ על זכויות המשרתים בכוחות הביטחון אשר זכויותיהם החוקתיות מוגבלות בחוק ממילא עקב השירות, חיונית לא רק להגנה על אותן זכויות. היא חיונית לרוח המשרתים במסגרת צבאית מגבילת זכויות מכוח תפקידה . היא חיונית במקום שבו אין הקפדה על לשון החוק. היא חיונית לעיצוב המסגרת הצבאית לערכי הדמוקרטיה, היא חיונית לאדם והאזרח שבחייל למרות ההגבלות על חופש הביטוי כדי לוודא כי הגבלות אלו שנועדו לשם מילוי תפקידו לא יעשה בהן שימוש כדי להשתיקו מלהתריע על מחדל או ימנעו ממנו זכויות יסוד של אזרח בישראל.
היא חיונית שבעתיים למודעות ה"אדם" הזה שמתחת למדיו כחייל כי יש מי שמפקח ושומר ומהווה המפלט אליו פונים לאזן את הדרוש איזון בין זכויות לצרכי השירות – איזון שמופר לעיתים במערכת גדולה ומגבילה כמו צה"ל.
מבט לאחור עשרים שנה, מלמד כי לא מעט נדרשה התערבות בג"צ לעיצוב זכויות החיילים בצה"ל . הפסיקה לאורך השנים לא מעטה וכמעט בכל תחומי השירות בצבא הביאה ליישום זכויות חוקתיות בצה"ל שלא אוזנו ע"י המערכת הצבאית ביוזמתה בכל הקשור לצרכי הצבא לבין זכויות המשרתים בה.
אם זה בתחום השיויון (בג"צ אליס מילר לעניין שיבוץ בנות בקורס טיים – בג"צ 4541/94), אם זה בתחום חירויות הפרט (בג"צ שגיא צמח – לעניין תקופת מעצר חיילים אשר שינה סעיפים בחוק ראשי – בג"צ 6055/95) או בעניין קיומם של הליכים תקינים בהעמדת חיילים לדין(בג"צ 10745/03)(בג"צ 5121/98)(בג"צ 266/05), אם זה בפגיעה ברוח החייל(בג"צ 6840/01) אם בנושאים רבים נוספים הקשורים לשירות ואף לאחר מותם של חיילים בעת שירותם(הכיתוב על מצבות- דנג"צ 3299/03).
דווקא השירות בצה"ל מהווה קרקע פורייה מעצם טבעו ואף ללא כל כוונת מכוון לפגיעה בזכויות במקום שם יש לשמרן אף בהיבט דרישות השירות.
הנה כי כן, היקף סמכויות בג"צ נושק לכל תחומי החיים שלנו במדינה דמוקרטית . ללא סמכות לתקן עוולות ולבטל הוראות הפוגעות בזכויות יסוד וללא מתן הכלים בידי בג"צ לצקת צדק במקום שם נדרשת התערבותו לעשיית צדק ושמירה על זכויות, עלולים אנו כולנו להיפגע.
דמוקרטיה וזכויות יסוד חד הם. אין דמוקרטיה ללא זכויות יסוד ואין זכויות יסוד ללא דמוקרטיה. אין איש חסין מפני פגיעה בזכויותיו. תהיה דעתו, השקפתו,אמונתו ודתו אשר תהיה וגם אם החלטה של בית המשפט העליון לא לרוחו היא כשהיא ניתנת בסוגיה שהעלה הזולת, הרי ידע תמיד כי אם הוא יהיה הנפגע של מחר כמו זולתו – בצר לו יש כתובת ולא אחת גם מזור. כי לא רק דין יש אלא גם דיין . |
|
|
תגובות: |
 הוסף תגובה |
|
|
