כתובתו של עמוד זה באינטרנט:   http://www.hakshev.co.il/item.asp?type=1&NewsID=272

ארכיון כל המקרים

הזלזול בשכרם של חיילי החובה מחייב מעשה – בקרוב גם עתירה לבג"צ ! (1/11/2013)

הממשלה בישלה תקציב, נתנה לתלמידי ישיבות, שילמה על הסכמים קואליציוניים ולחיילי החובה בצה"ל - לא נותר. עצוב ומרגיז - במדינת ישראל המצוייה במצב בטחוני בעייתי חייל בסדיר נדרש להילחם גם באוייב וגם את מלחמת ההשרדות. הקונצנזוס שמאחד את כולנו - בסכנה.

הפירסום בימים אלה בכל אמצעי התקשורת לפיו האוצר אינו מתכוון לקיים הסכם השכר לחיילי הקבע וביטול הכוונה לעדכן את שכר חיילי החובה הקפיץ אותנו. ויותר מכל דבר, הפגיעה המתמשכת ברמת חייהם הכלכלית של חיילי הסדיר המהווים את חוד החנית ויסודות הכוח הצבאי.

 

על זה אסור להחריש. אנחנו כולנו – אזרחי המדינה ומקבלי ההחלטות – על כולנו האחריות לזלזול ברווחת חיילי החובה – הילדים של כולנו.

צוות אתר "הקשב" שוקל עתירה לבג"צ אם עד ינואר 2014 לא יחול שינוי בשכר חיילי החובה. הכלל פשוט: תלמיד ישיבה מקבל שכר חודשי בין 2500-3400 ₪. שכר חיילי צה"ל לא יפחת מזה וללוחמים  יוקצב שכר בקצה הגבוה של הסקאלה.

לא יהיה אדם בישראל שקיבל פטור ו/או השתמט משירות והמדינה תסייע לו מכספי הציבור בסכומים מעבר לשכר החייל בשירות.

גם אחרי ההחלטה מיום 31.10.13 להגדיל את תקציב הביטחון ב2.75 מליארד – שכר חיילי החובה לא אוזכר כלל.

הפירסום והפניות התכופות אלינו לאתר מדי שנה של חיילי סדיר המתקשים לתפקד בשל בעיות כלכליות , הביאה למודעות שלמרות שאין אנו יכולים להחליט בעניני האוצר, הרי זה יהיה משום חוסר מוסריות לשבת ולא לעשות דבר.

הציבור – כמו האחראים באוצר וחלק מקברניטי המדינה - כהו עיניהם וחושיהם מכדי להבין את חומרת הבעייה. את השלכות אי העלאת השכר לחיילי החובה בסדיר בראייה אסטרטגית .

זו אינה קלישאה - אחד הצעדים החמורים שיסכן בוודאות את רוח השירות בצה"ל עד כדי פגיעה בביטחון המדינה – היא החלטת האוצר להקפיא את שכר חיילי החובה.

במחזור הגיוס בחודש זה - נובמבר 2013 - ירידה של 9% במספר המתגייסים לשירות קרבי. אחת הסיבות היא תגמול . זה לא מדאיג איש?

יתרה מכך, אי העלאת שכר חיילי החובה יעלה הון לקופה הציבורית בדרכים עקיפות של טיפול רשויות צה"ל והרווחה בחיילים אלה. חיילי החובה (אלו שלא התחמקו משירות) מרוויחים שכר – אם אפשר לקרוא לזה שכר – שאין כמותו משפיל במדינות הנאורות. הריטואל לפיו המשתמטים משירות לא משנה מה הסיבה או המגזר והמקבלים תקציב מחייה מהמדינה גבוה משמעותית משל חייל בשירות, הוא בלתי סביר ברמה הציבורית והמשפטית כאחת.

חייל "גיובניק" מרוויח 352 ₪ ולוחם – רחמנא לצלן – 750 ₪. לא זה ולא זה יכולים לממן עצמם אפילו לדמי כיס חודשיים בתקופת שירותם. כל הנטל הכלכלי של שירות החובה נופל על המשפחות.

אגב, שכר החיילים נקבע לפני...27 שנים בדיוק. מאז נשאר השכר סטטי. דמיינו לרגע אם היה מדובר בשכר עובדי הנמלים או חברת החשמל או שכר של גוף חזק במשק מה היה קורה? שביתות והפגנות משתקים את כל המדינה. אבל כשמדובר בשכר חיילי הסדיר בחובה – איש לא קם, איש לא פונה למקבלי ההחלטות, קולות הציבור אינם נשמעים. הרי להם אין אירגון עובדים ונאסר לצאת להפגנה . דברי הרמטכ"ל נופלים על אזניים אטומות. על קברניטי המדינה, אין לדרישות ממש השפעה. רק בבחירות הם מחכים בדריכות לקולות החיילים.



לפני שנים שמעתי מישהו מגיב על שכר החיילים באומרו בערך כך: למה זקוק חייל סדיר לשכר? מדים גרביים ושאר פרטי לבוש נותנים לו חינם, אוכל יש כל יום ביחידה...

מאוד רציתי לשאול – ומה אם ירצה לחמניה או שתיה בשק"ם - ה"ביסטרו" או ה"סטופ" של אז? אם ירצה איזה ממתק לפני שינה אז איך ירכוש - עם מה?

כיוון שעבר לא מעט זמן מאז היתי בשירות חובה, הודעת האוצר היום הביאה אותי לשקוע בנוסטלגיה איך פעם ראינו את חיילי צה"ל, איך כיבדנו את המשרתים איך חיבקנו את חיילי הסדיר הילדים האלה שרעל השירות והגנת המדינה ניבט מכל פיסת עור בגופם? איך הצדענו לצה"ל על מה שהוא מהווה עבור המדינה הזו, על הגנת המולדת, על כור ההיתוך שיצר, על נסיון החיים שהעניק לבני השמונה עשרה שהתגייסו כילדים והשתחררו כגברים מחוספסים.

איך פעם להיות קרבי זה היה "הכי אחי" ולשרת במינהלה זו היתה בושה או העדר ברירה בגלל פרופיל או מחלה – לא כמו היום שלשרת יומיות זו הדרישה שבאופנה. איך המשפט "תנו את הכבוד לצה"ל" היה נשמע מכל פינה – שלא כמו היום שנזכרים בו אם משמיעים שיר מ"גבעת חלפון אינה עונה".

היום כשאותה רוח של העם נדמה כי התאיידה, או לפחות בקורי עכביש התכסתה - אולי זה לא כל כך מוזר שתקציב המדינה לא מספיק לתגמל את חיילי החובה על שירות לטובת המדינה. החולייה הכי חלשה שניתן לפגוע בה והיא היסוד להגנת המדינה. דווקא היא זו שתביא לקריסת תקציב המדינה. כמו בסיפורי הילדים, הממשלה והאוצר בישלו דייסה תקציבית , נתנו לזה , נתנו לאחר – ולהכי חשוב כבר לא נשאר.

בתקופה שבה מספר המתגייסים יורד ממחזור למחזור, המדינה מעבירה מסר שחבל על בזבוז 3 שנים לבנים או שנתיים לבנות להיות בשירות, כאשר רבים מבני גילם של המתגייסים שעשו הכל שלא להתגייס עובדים, עושים כסף ומטיילים בחו"ל.

אין שום תמורה על שירות וסיכון חיים. אין שום מסר שישמש דוגמא ויעודד גיוס. אוי לבושה ולכהות המחשבה.

חיילים רבים באים ממשפחות שאין ביכולתן לסייע כספית, מספרם של אלה המבקשים אישורי עבודה בשל מצב כלכלי עולה וצה"ל עסוק בבעיות ת"ש ורווחה – גם בהוצאות לא מעטות מהקופה הציבורית כדי לסייע .

חיילים לא מעטים עורקים מצה"ל כדי לממן עצמם או בני משפחתם בתקופת השירות.

אוי לבושה – המדינה לה הצבא החזק בעולם לא רואה ממטר את המשרתים בה בני ה18 המורעלים והאיכפתיים שמספרם הולך ופוחת עם השנים – ומתעלמת מכבודם. לצבא החזק בעולם – לא יוותר בחלוף השנים יסוד ממשי עליו יוכל להישען . השחיקה ברצון לשרת,  כבר נותנת אותותיה כיום במחזורי הגיוס והמדרון החלקלק של העדר כבוד למשרתים יביאו את כולנו לסיכון ביטחוננו כאן.

 שאלתם לאחרונה לוחם שאינו בא מבית עשיר או "שכבות הביניים" מה מטריד אותו? פגשתם אחד כזה בשר ודם?

כזה שאחרי 21 יום פעילות מגיע לחופשה ורוצה לצאת עם חברים לבלות או בדרך הביתה מהבסיס בא לו לעצור ולאכול במסעדה "רגילה" של אזרחות – או לקנות לעצמו מעט בגדים לחופשה - האם הוא יכול לעשות זאת? האם יכול להרשות לעצמו? כשרק לשתות בקבוק קולה עולה 9 שקלים בערך? כשמשכורתו היא 750 ₪? ומה עם התשלום לסלולר או לסיגריות ? או לכסף כיס לממתק או שתייה ביחידה ?

ואולי השכר הוא רק המראה, הסימטום למחלה בחברה הישראלית  ולערכים שהיו ואינם.

הכיצד בכזו מציאות וכזו מדינה  – כזו שעל חרבה נשענת מאז הקמתה וזה אורח חייו של כמעט כל מי שמסיים לימודי התיכון - אורח חיינו כאן, כשהצבא אינו מותרות אלא צורך וחובה של כולנו ושעל מגש הכסף נפלו עשרות אלפים מבניה – זרקנו הצידה את ערכי עידוד השירות והאחווה  - הכיצד הזנחנו את האהדה והאהבה של כולנו לחיילינו ובמקום זה מרכז הכובד בימינו הוא לתגמל ה"פטורים" או המשתמטים משירות בין אם מכוח הסכמות ואם שלא ברשות ?  אין כל הסבר נורמטיבי הכיצד מי שלא חוייבו לשרת לעומת המשרתים מקבלים סיוע פי כמה גדול מהקופה הציבורית מהמשרתים בצה"ל.

כיצד הסכמנו שכספי הציבור  - של כל מי שתורם ועובד ורוב החיילים ילדיו - יחולקו למנותקים מהעם , לאלו שלא תרמו במאומה לשום דבר באורח חיינו כאן ואפילו לא לביטחון של עצמם .

איך יעלה על הדעת שהורים לחיילים המהווים את הרוב המכריע של הציבור העובד והמשלם כאן מיסים - נדם קולו  כאשר מכספו הוא מממנת המדינה את מי שאינו שותף לנטל ילדיהם בשירות  באופן המפלה המשרתים לרעה במצבם הכלכלי? איך זה קורה לנו? איך המצפון הציבורי והממלכתי יכול לחיות עם הפלייה כזו ולידום - לשלם מהקופה הציבורית של כולנו שכר עשרות אחוזים יותר גבוה לבני גילם של הנושאים בנטל השירות שאינם משרתים ולא תורמים לביטחון המדינה?

גם אם הינו אומרים שיש סיבה מוצדקת לפטור משירות שהוא חובה על פי חוק את אלו שאינם כשרים לשירות (לא כולל שום מגזר אחר ) מסיבות רפואיות ואחרות מוצדקות - הרי לא מתקבל על הדעת ואין שום שוויון מהותי בין המשרתים בצה"ל לבין בני גילם שלא משרתים באופן התגמול המופחת למשרתים . ומאחר ואין כזה - באיזו מדינה יכול לקרות מצב בו אילו שמשרתים  ומקיימים החובה בחוק , הם אלה המופלים לרעה? שכר רעב למשרתים ותגמול לאילו שלא - כאשר יש חובה על פי חוק הוא מהווה לא רק סטייה חברתית מוסרית אלא גם אפלייה אסורה על פי חוקי המדינה.

איך זה שכרטיס בקולנוע הוא לא חצי מחיר כמו פעם ולמה לא קיימת בכל התחומים קדימות למשרתים ? ואיך זה שברכבת חייבים לנסוע בחופשה במדים וההנחות בבתי העסק כבר לא כמו פעם -  איך זה שכל הליטוף, האהבה והפירגון של כולנו מתאדה לו ברבות השנים?

 

 איך זה שכל כך מעטים עושים כל כך הרבה בשביל כולנו ובתמורה הפסקנו לכבד אותם כמו פעם? כמו שראוי יהיה לכבד? באיזו מדינה מערבית חייל רעב ללחם ?

שאלו את רשויות הצבא – יש עשרות אם לא מאות חיילים שבביתם אין מנה חמה ועוד יותר כאלה שמתביישים לומר שהם בחופשה כי אין להם אפשרות לצאת לבילוי עם חברים בשל מצב כלכלי.

הכיצד אנו לא מבינים ולא שומרים על יסודות המשאב האנושי בצה"ל שהוא כייסוד בכוחו של הצבא? מוחות ואנשים בעלי חזון עזבו לניכר בשל המצב הכלכלי. האם אנו יכולים להרשות לבריחת האיכות מצה"ל?

כן חברים, כשחייל רואה שבמצב הכלכלי כיום הוא שווה 300 ₪ וסיכון חיים והשקעה שווים 750 ₪, כשהוא רואה בני גילו  שמקבלים 3000 ₪ מקופת המדינה ללא שום השקעה וסיכון לטובת הכלל ופטורים מחובות החלות רק על חלק של העם, כאשר בני גילו האחרים השתמטו מצה"ל ועובדים ובונים חיים - הוא, החייל מבין איך מכבדים אותו ואת חבריו שעליהם נסמך ביטחון הארץ הזו.

 ואולם, אם לא חמור הדבר ומשפיל שכך יעשה למי שמשרתים את המדינה ולרבים מאלה מסכנים חייהם – אז הנה עוד סיכון באין תמורה והערכה : לא מעטים מהחיילים באין ברירה ובשל הנטל הכלכלי מוצאים דרך ל"השלמת הכנסה" אם בשעות שלאחר השירות או בחופשות וכאן נפתח גם פתח להסתבך בעבירות פליליות אם במסגרת השירות ואם מחוצה לו – כדי להרוויח כסף למחייה.

 על שום מה אירועים חמורים של מכירת נשק? על שום מה הסתבכות בסחר בסמים בצבא? כבר נתקלנו גם בתופעות אלו ותודה לאל שהן חריגות. האם זה בצע כסף? או חוסר בכסף? – ממש לא משנה לחומרת המעשים אבל הדעת נותנת שחוסר כסף מהווה קרקע פורייה לחפש עשיית רווח בכל דרך .

 האם אנו כולנו יכולים לישון בשקט כאשר חייל בתפקיד רגיש הדורש עירנות ודריכות מוטרד מחוסר כיס יום ביומו?

 ואין קול נשמע – איש לא מתרגש כבר מלשמוע או לדעת שמגיני הארץ הזו – בנינו שלנו, הם כמו בסיפור בגדי המלך החדשים...

 חלקנו מדברים עליהם כמו על מלכים..- אבל כהו חושינו במירוץ החיים המטורף - מלשים לב שבעצם המלך – החייל של כולנו - הוא עירום.

 המדים נוצצים , ואולי לא, הגוף יכול לכל מסע , לכל מבצע, לכל הקפצה אבל הנפש כפצועה היא. במיוחד כשהיא חוזרת הביתה לחופשה קצרה אחרי תרגיל ארוך ומאובק ורוצה היא כנפשם של כל בני גילה לשמוח ,לבלות ורוצה מעט שיכחה ופסק זמן לאסוף כוחות מהתלאות כדי לחזור רעננה ליחידה  – אבל לא תמיד יש לה עם מה.

 פקידי האוצר וקברניטי המדינה יקרים, התעוררו !!!

 הילדים האלה – כן, גם ה"ג'ובניקים" הם רכיב חשוב במכונה הצבאית - מגיע להם שכבודם לא יפגע. החוזק שלהם , העובדה שיכולים הם לכל מבצע ונכונים לכל קריאה, לנצח כל אוייב ולהסיר כל סכנה בא הוא מאיתנו , מכולנו. אנו אלה הנותנים להם התמיכה המוסרית , אנו המחזקים את רוחם בכל צרה . מכאן חובתנו לשמור על כבודם מכל משמר. אם "רוח גבית" זו תיעלם או תתכרסם, אם האמון שלהם בכדאיות השליחות שבשירותם תוטל בספק, אם יראו העדר איכפתיות למצוקתם, נדע כולנו – ורצוי שעה קודם – שלכך הם לא מאומנים, אין בידם תשובה ומה עלולה להיות ההשלכה.

זיכרו והפנימו - לכובד המשא וההתמודדות בקשיים כלכליים ובאין תמורה, לא עברו הם שום הכשרה. חיילי הצבא החזק בעולם עלולים שלא לעמוד בזו המשימה. הם סומכים עלינו – ביחוד חיילי החובה. אנחנו המגן והאחראים  לא רק לחייהם אלא גם לרווחתם - לא רק שלא יפגעו פיזית, אלא  אף לא בנפשם. למה שנעשה למענם יש השפעה על המוטיבציה לשרת ועל "רוח צה"ל". אם נמשיך להתעלם, אנו במו ידינו עלולים להביא לקריסתה.

*התמונה : צילום׃  עודד קרני אתר מאקו


תגובות:
דרושים עובדים לעבודה מהבית!
שכר גבוהה מאוד תלוי במשרה שתבחרו!
הזדמנות טובה לכל מי שבבית כרגע ולא עובד ! (מספר משרה - 516832383)
לפרטים נוספים הגיבו ושילחו לי הודעה בוואטספ 052-4313764 ❤️ ✅
(רז 25/10/2023)
1.
אני אמא ל2 חיילים המאבק חשוב וצריך לאחד שורות ולא להשתמש בנתונים שיקריים ומפלגים (שכר בחור ישיבה) הידעתם כמה חייל בסדיר נשוי מרוויח? כ-1000 שח ממש בדיחה!!!
(מרים 29/12/2013)
2.
צודקים. למה אנחנו לא בכיכר רבין כל ההורים?
(עמית 1/11/2013)
3.
הוסף תגובה