הדפסה
שלח לחבר
עבור לתגובות
הוסף תגובה
|
תלמיד ישיבה,התנדב לשירות קרבי ונשפט..כי איחר להשתחרר בבקו"מ!!!
(27/12/2003)
|
לג', תלמיד ישיבה אשר התנדב לשירות בצה"ל ביחידה קרבית ושירת בה 48 חודשים , מתוכם 32 חודש ללא שכר, נשלח זה מקרוב צו שחרור המזמין אותו לבקו"מ לשיחרור מהשירות. אלא שהצו נשלח לישיבה בה לומד וכך, ג' קיבל לידיו הזימון לאחר המועד הנקוב, אשר הוקדם ע"י צה"ל במספר ימים ללא ידיעתו של ג'.
ג' זומן שוב טלפונית להתייצב מייד בבקו"מ ולהפתעתו, לפני תחילת הליכי השחרור, הועמד לדין על ...איחור לשחרור. לא עזר הסברו כי לא קיבל במועד הצו ורותק 4 ימים. העונש נדחה בימים ספורים, ג' חלה והוחלט ע"י ראש בני"ש עם הגעתו לריצוי הריתוק לשפוט אותו שוב והפעם על כך שלא התייצב בערבו של יום הכיפורים לריתוק..
אף כי מדובר במי שהתנדב לשירות, הסברו מוצדק ואף בצה"ל הודו כי קצינת השיפוט טעתה, בהעמדתו לדין, לצה"ל גירסאות שונות למחדל ואולם, לא השכילו לבטל ההליכים.
פרטי המקרה :
ג' הינו תלמיד ישיבה תורנית אשר ביקש לשרת בהתנדבות וביחידה קרבית וכך היה. הוא שירת כחייל מן המניין במשך תקופה של 48 חודשים, חלקם הגדול ללא קבלת שכר של חייל כאשר הוא גם מורשה להמשיך בלימודיו בישיבה.
ג' לא ידע כי צה"ל החליט לבוא לקראתו ולהקדים במספר ימים את מועד השחרור מן השירות. מישהו באכ"א שלח צו עם ההודעה המשמחת, אולם הצו נשלח לישיבה בה למד למרות היותו בחופשה בביתו הפרטי.
משהגיע ג' לישיבה, התברר לו כי מועד ההתייצבות עבר ולפיכך, שלח ספח הצו למור שחרורים וביקש לקבוע לו מועד להגעה לשחרור. אולם התשובה שקיבל היתה דווקא...מיחידת המילואים אליה שוייך. ג' שלח גם להם הודעה כי טרם השתחרר מהשירות הסדיר .
לבסוף, ג' זומן טלפונית במיידי סמוך לערב ראש השנה לבקו"מ להשתחרר. שמח וטוב לב, הגיע לבקו"מ תוך 3 שעות מרגע שיחת הטלפון ומקום מגוריו בירושלים. אלא שאז גילה כי צה"ל מצא דרך מקורית להודות לו על השירות ההתנדבותי : ראש מדור בני”ש החליטה לשפוט אותו על שאיחר למועד השחרור שאליו זומן בצו. לא הואילו הסבריו כי בעצם הטעות בידי הצבא ולמעשה המועד הרשמי שהיה ידוע מלכתחילה לא חלף – הוא נדון ל4 ימי ריתוק בבקו"מ.
לבקשתו של ג' שהינו אדם דתי, הסכימה קצינת השיפוט לדחות את הריתוק לאחר ראש השנה. ג' אם כך, טרם החל בהליכי השחרור – באשמת צה"ל. כבר לא בוער לרמ"ד בני"ש לשחררו מייד.
במועד שאמור היה לחזור, חלה ג' והמציא על מחלתו אישורים רפואיים, התייצב בבקר שאחרי יום הכיפורים בבקו"מ כשברשותו אישורי מחלה עד ערב יום הכיפורים. אלא, שאז איש לא הסכים לשוחח עמו והמתין שם ...10 וחצי שעות. אם סברתם כי המתין והשתחרר, טעיתם גם הפעם : רמ"ד בני"ש סברה ככל הנראה כי מי שאיחר להשתחרר וגם חלה זה כבר יותר מדי, לכן לא הפתיעה גם הפעם.
היא החליטה להעמידו שוב לדין והפעם כי באישורי מחלתו, חסר אישור על מחלה בערב יום הכיפורים וציפתה ממנו להגיע עוד בערב יום כיפור להתחיל ריתוק לפני הצום (תלמיד ישיבה שרק רצה להשתחרר. זוכרים?). על כך החליטה שוב להעניש אותו במאסר על תנאי של 6 ימים נוספים למשך חצי שנה בשל "אי מילוי הוראה".
ג' ביקש להתחיל בריתוק ונשלח מבעל תפקיד אחד למשנהו. תחילה הגיע לחדר המשמר ומשם נשלח לביתו כיוון שאין אפשרות לינה בבסיס. נאמר לו למחרת כי ילקח ע"י קצין לעבודה באפסנאות ששם היה אמור הוא עצמו להזדכות ....( אולי כדי לראות חיילים אחרים משתחררים וילמד את ההליך?).לבסוף, לא עבד שם.
תוך הריתוק, הגיע אליו קצין והחל בהליכי השחרור מצה"ל. ואולם ג' לא היה זקוק לברכת הדרך הכתובה לחיים האזרחיים. צה"ל דאג להיפרד ממנו ב"תודה אישית" שלא תישכח.
ג' פנה בתלונה אל הרמטכ"ל ואל נציב קבילות החיילים.
תגובת צה"ל :
לצה"ל – לא יאמן – שלוש תגובות אשר אין בהן ולא כלום עם טיפול ראוי בחייל ויותר מכך, יש בהן גירסאות שונות :
הפנייה לנציב קבילות חיילים: -
ג' הגיש קבילה לנציב קבילות החיילים, אך שם כנראה אינם מצויים בנוהלים מספיק, כיוון שנענה כי מאחר שמדובר בהליכים משפטיים, אין הנציב מתערב. הופנה לפרקליטות.
ואנו שואלים : מה עם ההוראות שאין מעמידים לדין חייל ביום שחרורו ומה לגבי הגיון ההליכים והתנהגות המפקדים? נציב הקבילות לא התעמק מדי בסוגייה. הכל בסדר ....
תגובת מדור דין משמעתי בפרקליטות הצבאית : -
הליכי הדין המשמעתי היו תקינים, מדור דין משמעתי אינו מתערב בשיקול להעמיד לדין, בודק רק ההליך עצמו. ובעניין מחלוקת העובדות, מי שמוסמך להחליט היתה קצינת השיפוט והיא מצאה לנכון שלא לקבל גירסתו. על ג' היה בנוסף למשלוח ספחי הצו להתקשר מייד להסדיר ענינו בביני"ש ולא להמתין לזימון נוסף...
ואנו מעירים : אם לא קיבל הצו ולא היה מגיב, הרי זה לא תקין. ואם שלח מענה בספח על פי שנדרש זה גם לא מספיק. וההליכים עצמם זו מחלוקת עובדתית? הרי יש פקודות בצה"ל ולפיהן ביום שחרור של חייל, אין להעמידו לדין . בנוסף נשאל , מה העבירה בכלל? מה "תקין" כאן בכלל בהעמדתו לדין?? ...אולי מילוי ה"x " במקום הנכון בגליון השפיטה?
תגובת קצינת פניות הציבור של צה"ל בתשובה על המכתב אל הרמטכ"ל :
כאן הופתענו גם אנחנו: במכתב אחד דברים והיפוכם :
ראשית : - קצינת פניות הציבור עונה כי קצינת השיפוט טעתה ולא היתה על פי הפקודה מוסמכת לרתק חייל ביום שחרורו, אפילו לא השלים את כל שלוש השנים בשירות.
שנית: - באותה נשימה מסבירה קצינת פניות הציבור (סא"ל דפנה הראל) בהמשך ובחלק השני באותו מכתב תשובה כי באשר לאותן 10 וחצי שעות שהמתין הרי לא "טורטר" אלא יש לראות בכך....חלק מהריתוק!!!(זה שלא היה חוקי).
שלישית: - מודיעה לג' כי נציב תלונות החיילים פנה והעיר לקצינת השיפוט רמ"ד ביני"ש שלא פעלה בהתאם לפקודות (זאת בניגוד לאמור במכתב נציב הקבילות עצמו הטוען שאינו מוסמך להתערב).
קצינת פניות הציבור מסיימת מכתבה בזו הלשון : "אציין כי ראש מדור ביני"ש מצטערת על עגמת הנפש שנגרמה לך עקב עמידתך למשפט בטעות".
סיכום :
ואולם, גם לאחר מכתב זה, צה"ל בשלו : הפרקליטות עדיין טוענת כי אין בידה עילה לביטול הדין המשמעתי. טעו, אבל לא מוצאים סיבה לתקן הטעות...מן הגיון שכזה...אנו ב"הקשב!" לא רואים במשפט לא חוקי סתם טעות שיש לעבור עליה לסדר היום. מדובר בהגבלת חירות הפרט. אנו טוענים כי יש לבטל מייד שני ההליכים המשפטיים. הריתוק בשל היותו מנוגד לפקודות. השני (אי התייצבות לריתוק בזמן) בשל היותו בטל לאור בטלותו של ההליך הראשון.
סיפור שניתן היה להגדירו כ"קומדיה של טעויות" אילולא עגמת הנפש שנגרמה לחייל ג'. לא יאמן כי יסופר : צה"ל עיכב את שחרורו וזאת בשל כך שג'....לא הקדים להשתחרר.קרי- כעסו שעדיין בשירות ומנגד עשו כל טעות אפשרית שיש בה כדי להאריך לו השירות. לא, זו לא טעות-זו עובדה. ומי שעדיין אומר כי מסוכן בצבא ומחכה בכליון עיניים ליום השיחרור – אנו ממליצים לקרוא את סיפורו של ג'.
מערכת "הקשב!" פנתה לצה"ל והפרקליט הצבאי הראשי לביטול שני הליכי הדין המשמעתי ופיצוי החייל.
|
|
תגובות: |
הוסף תגובה |
|