חמש פניות קיבלנו במהלך החודש האחרון לאתר מחיילים לוחמים ואחרים כאשר לכולם תלונה זהה. הם הלינו כי לא שובצו על פי בקשתם בטופס ה"מנילה" וגם פניות למפקדים לא עזרו. לא הינו מפרסמים עובדה זו אילו לא שמענו מפיהם דברים מדאיגים על תיסכול, העדר רצון בהמשך השירות ושניים מהם אף מצויים במצבי רוח נוראים.
חשוב להדגיש כבר עתה כי אין גורם אשר יכול לכפות על צה"ל שיבוצים ורק במקרים חריגים ביותר ונדירים יתערב בית המשפט בכך. אנו באתר איננו מטפלים בפניות שתכליתן בקשות לשינוי שיבוץ.
נושא השיבוצים עלה בפניות חיילים לאתר בעבר לא פעם ומצאנו לנכון להביע דעתנו כדי להעמיד את התיסכול בפרופורציה. לדעתנו את הרואים "מכאן" לא רואים כלל החיילים "משם".
אז אנא מכם : קראו בעיון את הנאמר ואנו בטוחים שרבים מכם יפנימו את הדברים וגם הם יבינו כי זה בעצם לא "סוף העולם". אז הנה מה שאולי לא הפנמתם על נושא השיבוץ בשירות סדיר בצה"ל :
שיבוץ החייל עם גיוסו – ההיבט האישי של המתגייס :
בשעה טובה הגעתם ליום החיול ואז כשקוראים בשמכם ומסווגים אתכם לבקו"מ ומשם ליחידתכם החדשה – לרוב – בסיסי טירונות והדרכה - מתברר כי אין אפילו קירבה בין מה שביקשתם ואפילו ציינתם בהדגשה בטופס ה"מנילה". הכיצד ?
אז ככה זה בערך עובד : בידי צה"ל מצוי הפרופיל האישי, הקב"א (קבוצת האיכות – קרי מהו ה IQ של המתגייס ומה יכולותיו השכליות), המצב הרפואי (המסווג ע"י ספר הפרופיל הרפואי) והדפ"ר (דירוג פסיכולוגי אשר מנבא את ההתנהגות בשירות, מוטיבציה, קשיים ועוד) של כל מתגייס עוד לפני יום הגיוס וזאת מתוצאות המבחנים שכולם עברו בלשכות הגיוס.
על פי נתונים אלה – יותר נכון שכלול הנתונים כולם - בוחר צה"ל את המתאימים לשירות בחילות וביחידות להן הם מתאימים. מתגייס יכול ויתאים לשירות בקרבי אך לא ביחידות מסויימות וככה בכל שאר אפשרויות השירות בהסתמך על נתוניו כאמור.
לאחר כל אלה, מנסים על פי הנתונים לבחון שיבוץ לפי בקשות המתגייס ב"טופס המנילה". על כך בהמשך...
לאחר שכבר קבעו אנשי אמ"ש בצה"ל התאמתו של מתגייס לסוג השירות – כל זאת כאשר החייל המתגייס אינו מודע לנתונים אלה כלל , יכול ויווצר הפער הראשוני בין רצון המתגייס לאפשרויות השירות. למשל – יש מי שמבקש להתגייס לקומנדו הימי, אך בדיקות רפואיות או רקע קודם מצביעות הן על בעיות נשימה למשל או אפשרות שהאימונים ותנאי השירות יחריפו מצב רפואי רדום. בין אם המתגייס מודע לכך ובין אם לאו ובין אם המתגייס סבור שהוא יכול לשרת ומרגיש בטוב, לא יעזור לו הדבר והשיבוץ לא יהיה על פי רצונו.
דוגמא נוספת שאיננה רפואית : מתגייס פלוני סבור שהוא יכול לשרת שירות קרבי בתפקיד מסויים, אולם תוצאת שכלול הנתונים לא מנבא הצלחה בסוג זה של שירות דווקא. גם במקרה זה יכולה להיות אפשרות סבירה שהשיבוץ לא יהיה כרצונו.
אך לא רק מסיבות אלה יכול השיבוץ להיות מושפע. הנה למשל מתגייס אשר בעברו עבר פלילי אשר לא כזה שימנע גיוס, אך הוא יכול להוות שיקול רלוונטי באשר לתפקיד וסוג השיבוץ.
השיבוץ יכול ויהיה מושפע גם ממצבו של המתגייס בחברה או בבית, אם בן יחיד הוא או ממשפחה שכולה וגם כאן יכולים אלה לבוא בגדר השיקולים של הצבא.
יש רבים מהמתגייסים המבקשים לשרת במקצועות יחודיים כמו להקות צבאיות, מוסיקאים, מחשבים ועוד. אז מה קורה אם רק אחוז אחד מהמבקשים יש לו מקום להשתבץ לתפקידים אלה? מן הסתם, השאר לא יהיו גם הם מרוצים.
שיבוץ החייל עם גיוסו – שיקולי הצבא :
נניח לרגע שמתגייס ביקש בטופס ה"מנילה" שלוש אפשרויות להיות קרבי ולשרת אפשרות ראשונה ב"גולני" , אפשרות שניה "נח"ל" ואפשרות שלישית "צנחנים" . האם ישנה אפשרות שלא יקבל אף לא אחת מהאפשרויות שבחר למרות שנמצא מתאים לכולן ? תתפלאו, זה אפשרי. נניח שכל המסגרות אותן ביקש כבר התמלאו וקיים חוסר משווע בחיילים ביחידת שריון או ביחידת חי"ר אחרת או תומכת לחימה. מה אז? ימולאו יחידות מעל לתקן ואחרות לא תוכלנה לתפקד? אז זהו שלא.
ואפילו מתגייס ביקש להיות חובש קרבי ובמהלך הטירונות בחיל קרבי נשלח לקורס חובשים כרצונו – האם ימשיך השירות באותה מסגרת ממנה יצא ? אפשר שלא. גם כאן השיקול יהיה למלא את המסגרות החסרות. יכול ויצא לקורס כשהוא חייל של הנח"ל וימצא עצמו חובש קרבי בחייל קרבי אחר או בבסיס טירונים ועוד כהנה וכהנה.
מה שאמרנו כאן לא חייב להיות הכלל . יכול להיות מצב בו צה"ל רוצה להענות לבקשת המתגייס אך לא יכול. מה יאמר אותו לוחם שבטירונות יצא מצטיין מחלקה אך במקום להילחם בכל הג'בלאות ולהיות חלק ממבצעים עלומים מנחיתים עליו כי הוא זה שנבחר להישאר כמדריך טירונים להכשירם ולהופכם ללוחמים? הרי יכול להיווצר חוסר במדריכים כמו בשאר התפקידים לא? להיות מדריך לוחמים הרי לא פחות חשוב מלהיות לוחם – ודאי תסכימו איתנו. בידי המדריך הכוח והיכולת לאמן דור של לוחמים מוצלחים. האחריות רבה. האם שינוי שיבוץ כזה שתוצאתו לקטוע דרכו שלו כלוחם גם הוא יכול לאכזב חייל שכזה. לא ?
אך אלה אילוצים הגיוניים. לאלה יקרא שיקולי הצבא – ראייה של צרכי הצבא – רק טבעי שהצבא ישבץ מתגייסים חדשים בראש ובראשונה על פי הצרכים (ובכלל זה חוסר מול שפע ביחידות) של הצבא. שהרי החייל אמנם עמוד התווך של צה"ל והאדם שבחייל הוא הכל על פי דעתנו, אך מישהו חייב לעשות סדר כך שה"שמיכה" של כוח האדם באיכות ובכמות יענה על המשימות בהן צה"ל צריך לעמוד.
הראייה של הצבא היא לא ראיית החייל הבודד את המערכת. החייל הוא מרכיב במערכת אך בתרגום המשימות לצרכי הגיוס, השיקולים הם כלל צה"ליים.
רוצים אנו לומר – צה"ל זו לא תוכנית כבקשתך המתגייס, למרות שהצבא בשנים האחרונות משתף המתגייסים בבחירת מסלול השירות. אבל – וזה האבל : אם הדבר מתאפשר .
ועוד לא אמרנו כלום על טעויות בשיבוץ שקורות יש להניח לא מעט – קרי – ההחלטה לשבץ את פלוני למרות נתוניו במסלול שירות מסויים, קשה להבנה אפילו בשיקולים שציינו. הדבר אופייני למערכות גדולות של "שינוע כוח אדם" אשר עוסקות בעשרות אלפי שיבוצים.
רוצים דוגמא קיצונית ? הנה לכם: רבים יתהו על שיבוץ של חייל איכותי עם נתונים גבוהים וכשיר לקרבי אפילו, אשר שובץ ביחידה קרבית כנהג מפקד למשל. האם הוא לוחם? זה חריג, אבל התשובה יכולה להיות שפשוט יש עודף בלוחמים ומשובץ לתפקיד נהג חייל מאותה יחידה ולא נהג שגוייס ושובץ כנהג.
סיכומו של דבר: כפי שראינו השיבוץ בצה"ל הוא פונקציה של שיקולים רבים ובכלל זה התאמת המתגייס על פי נתוניו לתפקיד, צרכי המערכת ועוד. בשים לב לאלה, לא פלא שיש במערכת כה גדולה לא מעט מאוכזבים.
אז מה עושים כשהשיבוץ לא כפי שחלמנו ?
השאלה הזו היא שמטרידה אותנו בפניותכם , שכן השאלה היא אכן מה עושים? האם נכנסים למרה שחורה, האם כדאי להיכנס למצבי רוח דכאוניים לא עלינו? או חלילה להתחיל להילחם בצבא על החלטתו? האם להפסיק שירות? להתאכזב מותר, אפילו לכעוס אבל יש גם לשים גבולות לרגש.
אנו כולנו תקווה כי בצה"ל מבינים היטב את הקשר בין מוטיבציה לשירות לטיב השירות ועושים השיקולים המתחייבים בקביעת שיבוצם של חיילים.
יחד עם זאת אנו חושבים כי החשוב מכל הוא לקחת בפרופורציה את הבשורה שלא מקבלים מה שרצינו. חשוב להבין את מה שאנו ציינו כאן ולהשכיל לראות את הדברים בפרספקטיבה נכונה.
אסור לשכוח כי שירות החובה בצה"ל מסתיים בתום שלוש שנים ולא משנה איפה שובצנו. זה הכלל. נכון כי רוב המתגייסים רוצים לשרת שירות מעניין ושבו ממצא כל פרט את יכולתו בצורה המיטבית. יחד עם זאת אם תנסו לשים עצמכם לרגע במקומם של קברניטי הצבא תוך שקילת השיקולים שרובם תיארנו כאן, תראו כי גם אתם לא תוכלו לרצות כל מתגייס.
חשוב להבין למה קורה והשיבוץ הוא לא לרוחו של פלוני. חשוב להבין שחריגה מפרופורציה בהרגשה הפנימית בשל אי שיבוץ לשביעות רצון – כמו המקרים שהזכרנו – פוגעים הם בפרט . מי שלא מבין את העובדה כי היותו במצבים נפשיים קשים בשל אכזבה משיבוצו בצה"ל יכול לפגוע בו ובאורח חייו – אינו מבין את מידת הנזק לעצמו מול מה שגורם למצב זה.
כמו שאמרנו, השירות מסתיים בתום שלוש שנים. נזק עצמי לעומת זאת יכול וימשך לאורך החיים. השירות בצה"ל הוא אחוז קטן מתקופת חייו של אדם. זו תקופה שתיזכר לאחר סיומה בדרך כלל כתקופה יפה עם חוויות ולכן אסור בתכלית האיסור לקשר בין אכזבה משיבוץ לבין איכות החיים הפנימי של חייל .
צריך להבין שבצה"ל – כמו בחיים מתקיים הפתגם הידוע "בחיים לא מקבלים מה שרוצים". כך, לא כולם זוכים בפייס, לא כולם מפורסמים, לא כולם עשירים ולא כולם עולים לגמר של "כוכב נולד" אפילו יודעים לשיר. זאת וגם, לא כולם מתקבלים לתפקיד שרצו בעבודה, לא כולם זוכים בנסיעה לחו"ל ועוד. הרבה דברים במהלך החיים יגרמו לאכזבה. ובכל זאת, התגובה של בני האדם אינה חריגה כמו אלו שהובאו בפניות אלינו. האם שיבוץ לא לפי המבוקש יכול להצדיק סירוב לאכול, איבוד תיאבון, כניסה למצב נפשי דכאוני? האם זו סיבה לפניה לקב"ן לקבלת טיפול נפשי? האם זה מצדיק כתם לכל החיים בשל שלוש שנים שבהן לא יצא לפלוני לקבל כרצונו?
אנא הגענו ?
ראו באזרחות מה קורה : אדם מלא מוטיבציה להצליח מתמודד או מועמד לתפקיד פלוני במקום עבודתו ולא זכה. האם כל חייו יהיה אומלל? האם במשחק כדורגל שתי הקבוצות זוכות? לא לזכות זה חלק מהחיים, לא לקבל תפקיד בו רצית זה גם חלק מהחיים. הרבה צעירים רוצים להיכנס למקומות עבודה יוקרתיים ולהרוויח כסף גדול. כולם מתקבלים? כמה מליונרים אתם מכירים ומה חלקם באוכלוסיה?
אז באותה מידה חייל מלא מוטיבציה לשרת בתפקיד פלוני בצבא משבצים אותו בתפקיד אחר. מאכזב? – כן אפילו מאוד. לא קיבל מה שרצה ואינו מרוצה? – נכון. אבל מכאן ועד למצבים של נזק בריאותי עצמי או נזק אחר לכלל החיים – המרחק רב. המלחמה האמיתית מתחילה אחרי השירות. בחיים העצמאיים. יש להשאיר כוחות להתמודדות . פשוט אסור לבזבז אותם ככה בתקופת השירות.
ברור לכל כי אין צבא רק של לוחמים ולא רק של שריונרים ולא של זמרים בלהקות והרשימה עוד ארוכה. כל תפקיד בצבא הוא החלק הבונה את השלם ששמו צה"ל.
לכן לא משנה איפה שובצתם יש דרך לערער על כך באמצעות טופס "55" או אפילו ניתן לשנות פרופיל רפואי. ואם זה לא עוזר, היו אתם גדולים מן הרגע. הראו שלמרות זאת ולמרות האכזבות והפער בין הרצון לקיים – אתם האדם הנכון במקום הנכון והביאו להישגים בתחום בו אתם משרתים. זה יביא לסיפוק עצמי ויקל על תקופת השירות.
אז אנא רבותי ראו הדברים בצורה נבונה. יש מי שבחר שיבוץ ב"מנילה" וקיבל ויש שלא. בדיוק כמו בחיים. יש רבים ששולחים מועמדות לתפקיד ויודעים כי לא כולם יזכו בו.
ובסוף כל הסופים - דעתנו :
אנו מתנצלים שהינו כאלה ביקורתיים כלפיכם. אנו באמת אוהבים אתכם. חרדים שתיפגעו מידיכם אתם כמידי זר ואוייב. אבל דעו : רק הרואים המציאות כהוויתה ומבינים שלא הכל בחיים ובצבא בכלל זה – תוכנית כבקשתך, הם בעלי הנתונים האמיתיים להתמודד עם החיים. השירות ההוא ארוך לאין מונים מזה שבצה"ל.
אז עורו חברים וזיכרו כי צה"ל הוא גם המקום המחשל נערים בני 18 לחיים. וההתמודדות הזו לקראת יציאה להמשך החיים שלאחר השירות – היא התמודדות לקראת השיבוץ הכי קובע. כאן אתם כולכם בעלי נתונים מתאימים. החיים הם מקור השיבוץ הקובע וחייבים להיות מחושלים , בריאים בכל המובנים, בעלי כושר גבוה לקראתם. זו ה"מנילה" לעתיד.
התפקיד אליו שובצתם בשירות בצה"ל – גם יהיה זה בניגוד לרצונכם - הוא לא סוף העולם. זהו רק תחילתו של המסע אל העולם.
המשימה – לצאת בריאים נחושים מחושלים ומלאי סיפוק מתקופת השירות לחיים שאחרי. סיפוק על כי תרמתם למדינה. אולי לא מספיק, אולי לא כמו שתכננתם, אבל תרמתם על פי שנדרשתם. את המשימה שנדרשתם לה השלמתם. ועכשיו יוצאים אל החיים. כי זהו התפקיד הבא וזו המשימה החדשה. צה"ל הוא רק תחנה. ובכל תחנה בחיים יש לעשות המירב כדי שהסובבים יהיו מרוצים מכם לא פחות ממה שאתם מיחלים לעצמכם.
בהצלחה באשר תהיו.
|
