מספר פניות הגיעו אלינו ועיקרן, תלונות חיילים וחיילות על שתי תופעות עקב טיפול רפואי :
האחת: על כך שמפקדים החליטו לנכות מהחופשות המגיעות להם ביחידה את הימים בהם שהו בביתם בשל סיבה רפואית בחופשת מחלה – דהיינו – משקיבלו אישור לימי "ג", היו מפקדים שראו שהיתם בבית כחופשה לכל דבר ועניין.
השניה: מי ששהו בחופשה ומביתם פנו למרפאות חר"פ בשל בעייה רפואית ושם החליט רופא כי על החייל/ת בשל מצבם יש לפטור אותם מפעילות בבסיס וקיבלו ימי "ג" – משהודיעו על כך למפקדם, ניצטוו הם להגיע לבסיסם על אף מצבם כדי שרופא היחידה יאשר את ימי המחלה, עוד בטרם הבריאו ובטרם נהגו כהמלצת הרופא. אנו נבהיר כאן מה אומרות הפקודות...
הסוגייה הראשונה :
יאמר כבר עתה : חופשת מחלה או בהגא הצבאית "ימי גימלים" שניתנו לחייל ע"י רופא מוסמך, אין רואים אותם כימי חופשה, אף אם החייל שהה בביתו. לא ניתן "לקזז" מימי חופשה המגיעה לחייל על פי פקודות הצבא (רגילה,מיוחדת,חופשת שבת וכיוב') את ימי המחלה. (לדוגמא: ראו סעיף 24 בעניין חופשה רגילה - משנת 2008 תתבטל הפקודה ותונהג "חופשה שנתית" בת 15 יום לחייל). אין ככלל לבקש מחייל "להשלים" ימי שירות במספר ימים ששהה ב"גימלים" ואין אפשרות להפוך ימי "ג" לימי חופשה מכל סוג שהוא. אף אם החייל שהה בחופשת "רגילה" וחלה, לא יבואו במניין ימי החופשה הימים בהם שהה ב"גימלים".
על אף האמור ובמקרים חריגים בלבד : ניתן לדחות חופשה קרובה או לבקש חזרה מחופשה שאיננה חופשת מחלה של מי ששהה ב"גימלים", כאשר נוצר מצב בו עקב מחלת אותו חייל , חייל אחר החליפו ולא ניתנה לו למחליף בשל כך חופשה שהוא זכאי לה. כך אם מדובר בפעילות מבצעית שלא מאפשרת חופשה במועד. קרי – לא ביטול החופשה של חייל ששהה ב"גימלים" וחזר ליחידתו, אלא דחיית החופשה לה הוא זכאי או קיצורה בשל נסיבות חריגות בלבד.
על כן , אין לראות בחייל אשר שוהה ב"גימלים" בביתו, כמי ששוהה בחופשה.
יודגש : אסור למפקד לדרוש מחייל "להחזיר" ימי שירות בגלל שהיה חולה (שהה ב"ג"). חייל שידרש להחזיר ימי מחלה, מומלץ כי יפנה מיידית לנציב קבילות חיילים או לקצינת פניות הציבור ויגיש תלונה על כך.
הסוגייה השנייה :
פקודת מטכ"ל 61.0104 (חלק 6 לפקודות מטכ"ל) דנה ב"מסדר חולים" של חיילים – קרי – מסדירה את אופן הפניות לקבלת טיפול רפואי בעת הצורך בבסיס ומחוץ לבסיס ובכלל זה בחופשות (לחץ לעיין בפקודה). על פי פקודה זו, רופא היחידה מחליט על המלצות באשר למסוגלות החייל לתפקד ביחידה/בסיס והוא המוסמך גם לאשר ימי "גימלים" בבסיס או בבית. כאשר חייל בחופשה – מוסדרת פנייתו למרפאות צבאיות ובמקרי חירום לבתי החולים הציבוריים. לא חלה כל חובה על חייל לשוב לרופא היחידה תוך שהוא מצוי בביתו בחופשת מחלה לאשר לו ימי מחלה (גימלים) שניתנו ע"י רופא צבאי אחר. ברור שחייל חולה בביתו אין להריצו ליחידתו. יתרה מכך, הפקודה מחייבת מפקדים לכבד המלצת רופא.
על פי הפקודה, על חייל שפנה לגורם רפואה שלא ביחידתו או לבית חולים לפנות "בהקדם האפשרי" לרופא היחידה לשם בדיקת צידוק פנייתו ולהסדרת התשלום לבית החולים. כלומר, לעניין הסדרת עלויות הפנייה על חשבון צה"ל. ברור גם שאת המונח "בהקדם האפשרי" יש לפרשו כלשונו : ברגע שיוכל או לאחר הבראה/סיום הטיפול.
הסמכות המאשרת "ג" שניתנו ע"י גורם אזרחי – כלומר אגב פנייה לבית חולים :
בכל בית חולים ציבורי מצויה נציגות של חר"פ (ר"מ 2) אליה פונים חיילים אגב פנייה לבית חולים או בעקבות אישפוז. ביחידות אלו מצוי רופא צבאי אשר בודק את טופס המיון או גליון האישפוז ותפקידו "לתרגם" הממצא לרשויות הצבא ובכלל זה גם המלצה להחלמה בבית ב"גימלים" שניתנה ע"י רופאי בתי החולים.
פקודת מטכ"ל – 61.0104 הנ"ל מחייבת מפקדים לקבל המלצה רפואית. על כן, מעיון בשתי הפקודות, לא מצאנו כל הוראה המסמיכה מפקדים להורות לחיילים לשוב מייד ליחידה בהיותם חולים, לאישור חופשת מחלה ע"י רופא היחידה. יש לראות בהוראה שכזו כסותרת את הוראות הפקודות המחייבות מפקד לכבד המלצת רופא.
על חייל שפנה לקבלת טיפול רפואי בהיותו בחופשה ורופאים החליטו על המשך טיפול רפואי/החלמה בבית ולא בבסיס (ימי "ג") להודיע למפקדיו על כך. בנוסף, הודעה כזו מועברת ליחידה ע"י המרפאה הצבאית. כאשר חייל מאושפז עקב פנייה למרפאה צבאית או בית חולים ציבורי, חובה זו של דיווח למפקדים חלה על יחידות "ר"מ 2 " אליהן מועברת ההודעה ע"י החייל המאושפז או באמצעות צוותי הרפואה בבתי החולים. על "ר"מ 2" חלה בין היתר גם החובה לטפל בנושאי רווחה של חייל מאושפז ולבקרו.
כל חייל שבעת חופשתו שהה בחופשת מחלה כאמור אגב פנייה לגורם רפואי, יציג עם סיום מחלתו וחזרתו לבסיס/יחידה את האישור הרפואי על פיו שהה בביתו.
עוד פקודות בנושא בריאות החייל - ראה חלק 6 לפקודות מטכ"ל (לחץ כאן)
ומכולנו לכולכם – רק בריאות !
|
