תתפלאו, אבל אחד הסודות הכמוסים בצה"ל הוא "ספר הפרופילים" – אותו ספר שעל פיו נקבע הפרופיל הרפואי לחייל. איך הפרופיל נקבע? איזה פרופיל נדרש לשירות ביחידה מסויימת ואילו הגבלות מותרות ? כיצד ניתן לערער על הקביעה? איפה עותק הפרוטוקול המלמד על הליך קביעת הפרופיל? ומה הזכויות של החייל על פי הפרופיל – אולי נעליים אורטופדיות, אולי טיפול אחר? למה זה לא גלוי? - אין תשובה. ומה באשר לסעיפי הליקוי שנרשמים לחייל? מה הפרשנות של כל המספרים והסעיפים? איך מערערים על אלה או לומדים על השיקול לקביעתם ? – גם כאן אין כל מענה.
צוות "הקשב" מעלה נושאים אלה לדיון בפני ועדת צבא וביטחון בלשכת עורכי הדין ושוקל להעבירם לבדיקת מבקר המדינה. הערכתנו היא שזו רק שאלה של זמן עד שבג"צ ידרש להעמיק בסוגיות. לדעתנו אין מניעה לפרסם "ספר" סעיפי הליקוי והפרופילים. החוק הוא ברור. חוק זכויות החולה (ראה בהמשך) וחוק חופש המידע (ראה בהמשך) מחייבים את צה"ל בהעברת מידע זה לכל חייל . על כל חייל לדרוש לעיין בפקודות בנושאים אלה ובכל הנחייה. מה הסיבות שנושאים הנוגעים לזכויות כל חייל, עדיין נתפשים בצה"ל כסוד כמוס ומידע מסווג...אין לאיש מענה. בהמשך ננסה להבהיר כיצד ניתן לקבל מידע זה.
רבים מהפונים לאתר וגם בפורום מעלים שאלות הנוגעות לאופן קביעת הפרופיל ומהן הזכויות שנלוות אליו – אם בכלל.
אנו מודים כי גם לנו - לא רק לחיילים - לא קל לקבל המידע באופן חופשי. אשר על כן, החלטנו אנו צוות "הקשב" לפעול לגילוי מידע חשוב זה לחיילים והנושא מועלה לדיון בפרומים שונים, כדי לשכנע את צה"ל להסכים לגילוי המידע או להביא בדרך ציבורית או משפטית לחשיפת המידע . בנוסף, אנו מביאים לידיעתכם המצב המשפטי מול הקיים.
תחילה הנה מספר דוגמאות של פניות אלינו :
חייל שעקב מצב רפואי הורד הפרופיל ל 45 האם יפלט משירות קרבי? האם חיילת שהפרופיל שנקבע לה הורד בשל בעיית אסטמה תמשיך לשרת במקום הנגוע באבק והאם זכאית היא להעברה לתפקיד אחר ולמגורים ל"אסמטיים" ? חייל אחר שואל מה המשמעות של הורדת פרופיל רפואי ל 21 – האם יפלט מצה"ל ? וחיילת אחרת עם בעיות גב קשות שמקשים את תיפקודה שואלת מה יקרה לשיבוץ שלה אם יורידה לה פרופיל. מה אומר פרופיל 56 ?...
בנוסף, הן מלש"בים והן חיילים בשירות מבקשים לדעת מה הפרופיל הנדרש לשירות ביחידה מסויימת או למי פונים כדי לקבל הסבר על סעיפי הליקוי שנקבעו להם ומשמעותם. יש וחלק מהפונים מבקשים לדעת האם "חוקי" לקבוע על סמך שיחה סעיפי ליקוי נפשיים ומה זה אומר לגבי המשך השירות והפרופיל. אחרים מבקשים לדעת כיצד ניתן לערער על הקביעה של סעיפי הליקוי.
המשותף לכל הפונים היא העובדה כי מידע זה בשלמותו או בחלקו לא זמין . צה"ל אינו מאפשר מידע זמין לחייל אשר המידע נוגע לו אישית בנושא קביעת הפרופיל וסעיפי הליקוי.
למה מידע זה כל כך חשוב ?
החשיבות של זמינות המידע בתחומים אלה, רבה ביותר. היא מאפשרת למלש"ב למשל לדעת באלו יחידות הוא יכול לשרת במצבו. גם למלש"ב וגם למי שבשירות מידע זה חשוב מאוד כדי לדעת מהן הזכויות הנלוות – למשל מה אומר פרופיל 45 בשל בעייה אורטופדית : האם הוא זכאי לעזרים רפואיים, האם במצבו יכול לצאת לפעילות מבצעית או לאבט"ש , מה התפקידים שיכול לבצע בעל פרופיל זה וכמובן מאפשר לכל חייל לנסות לערער על הקביעה. אך לא די בכך, כיוון שאם חייל או מלש"ב ירצה לערער, הרי אין בידו שום אפשרות לעשות כן ללא המידע על אופן קביעת הפרופיל או סעיפי הליקוי ומהם הקריטריונים לאותה קביעה. ללא מידע, לא ניתן לטעון כלפי אותה קביעה.
על אף מה שחושבים רבים, הרי הפרופיל הצבאי וסעיפי הליקוי מלווים לא פעם את בעל אותם נתונים גם לאחר השירות. הן לשירות המילואים והן לאפשרות להשיג בעתיד עבודה – נניח – באחד ממוסדות המדינה אשר לשירות הצבאי ולתיקו האישי של החייל יש השפעה בהחלטת אותו מעסיק אם לקבלו לעבודה.
ומה באשר לשקיפות התהליך ? בכל תחום שבו נקבעים פרמטרים להם השפעה על דרכו של אדם בהמשך חייו – ושירות צבאי – זו אכן תחנה חשובה מאוד בחייו של אזרח במדינה – הרי חשוב שהחלטות תתקבלנה על סמך קריטריונים ברורים, שתהיה אפשרות להשיג על החלטות אלו והחשוב מכל – שתהיה שקיפות על מנת שלכל פרט – מלש"ב כחייל בשירות – תהיה היכולת לבדוק כיצד התקבלו החלטות חשובות אלו הקובעות את השירות שלו בצה"ל ולהיות בטוח כי נשקלו שיקולים מקצועיים המבוססים על קריטריונים ברורים בטרם הוחלט בענינו אם להגבילו באמצעות סעיף ליקוי רפואי וכך גם באשר לקביעת פרופיל להמשך שירות.
כפי שראינו, קשת רחבה מאוד ולא סופית של סיבות מבססות את הטענה כי יש לחשוף מידע זה כולו ללא יוצא מן הכלל לידיעת הפרט לו נוגע המידע.
האם אי מסירת מידע זה עומד בקריטריונים חוקיים ? נתייחס לכך בהבאת המצב המשפטי לידיעתכם :
לדעתנו התשובה היא כי החסיון אותו נוהג צה"ל במידע – אינו עומד בסטנדרטים משפטיים. לצה"ל אין כל בסיס בחוק להסתיר מידע זה. כפי שיובהר, הן החוק והן פסיקת בית המשפט העליון לא מאפשרים הסתרת מידע מסוג זה.
חוק חופש המידע 1998 – אשר נכנס לתוקף בשנת 1999 מבהיר את חובתה הכללית של רשות ציבורית (וצה"ל בכלל זה) למסירת מידע. כך לשון הכלל שבסעיף 6(א) :
"רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המינהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור".
סעיף זה הוא בלשון ציווי. הרשות הציבורית חייבת להעמיד לעיון הציבור בכלל (ולעיון מי שההנחיות חלות עליו כל שכן) את ההנחיות על פיהן היא פועלת. בצה"ל יש מה שקרוי "ספר הפרופילים" והנחיות אחרות אשר על פיהן פועלים הגופים השונים בבואם לקבוע פרופיל . כך בדיוק באשר ל"אוגדן סעיפי הליקוי" או יהיה שמו וסיווגו אשר יהיה ואשר בו רשימת סעיפי הליקוי הרפואיים המשמשים את גורמי חיל הרפואה וההנחיות לאופן השימוש בהם.
מאחר וצה"ל קובע את סעיפי הליקוי והפרופיל של כל מתגייס ורשאי לקבוע פרופיל וסעיפי ליקוי לחייליו, הרי מדובר בהנחיות מינהליות על פיהן הוא פועל ומידע זה חייב להיות זמין לכל הפחות למי שהחלטות אלו נוגעות לו.
תקנות חוק חופש המידע 1999 – סעיף 3 לתקנות מסדיר את הדרך שבא ימסר המידע . כך נאמר שם :
"רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המינהליות הכתובות כאמור בסעיף 6(א) לחוק , כפי שיעודכנו מזמן לזמן,במשרד הראשי וכן במשרדים המחוזיים אם קיימים, אלא אם קבעה הרשות מקומות עיון אחרים שבהם תתאפשר גישה נוחה לציבור..."
התקנות מסדירות את חובת הרשות להציג לעיון הציבור המידע באשר להנחיות המינהליות שעל פיהן פועלת הרשות במקום שהציבור יוכל לעיין בהן. עיון – משמעו גם צילום ההנחיות. ואולם, אין צה"ל מעמיד מידע זה לעיונו של איש.
חוק חופש המידע מסייג בסעיפים 8+9 מסייג אפשרות לעיון בהנחיות במקרים ובנסיבות שונות כמצויין שם, אולם אף אחת מהרשומות שם אינה באה לסייג המידע בנושאים אלו. לפיכך, חייב צה"ל להעמיד כל הנחייה כתובה שעל פיה צה"ל פועל לעיון הציבור בכלל ולאדם שההנחיה נוגעת לו בפרט. "ספר הפרופילים", "אוגדן סעיפי הליקוי" הינם בגדר הנחיות כתובות על פיהן קובעים פרופיל וסעיפי ליקוי . אך לא רק אלה. מידע על הנחיות הנגזרות מכך כדוגמת ההנחיות בדבר הפרופיל הננדרש לשירות ביחידה פלונית או מידע בדבר זכויות על פי פרופיל או משמעות השירות במגבלהת סעיפי ליקוי רפואיים – כל אלה הם בגדר מידע שעל צה"ל למסור לפי החוק והתקנות.
חוק זכויות החולה – 1996 : חוק נוסף אשר מחייב את צה"ל למסירת סוג זה של מידע בכל הנוגע לסעיף ליקוי רפואי ולפרופיל שמשמעו הגדרת כושר בריאותי. שם, בסעיף 18(א) לחוק נקבע הכלל לאמור :
"מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית , לרבות העתקה המתייחסת אליו"
זהו הכלל. כדי להבין יותר הנה הפרשנות ואנו נסביר :
"מטופל" – ''חולה וכל המבקש או המקבל טיפול רפואי". (הסבר) : גם אם חייל לא ביקש טיפול, הבדיקות הרפואיות או הליך מסוג כלשהו שבסופו נקבע מצבו הרפואי הגופני או הנפשי ומתורגם לסעיפי ליקוי ופרופיל – הופכים את הפרט ל"מטופל". (קביעה במהלך הליכי גיוס או שינוי מצב רפואי למשל )
"מטפל" – רופא,רופא שיניים, סטג'ר,אח או אחות, פסיכולוג וכן...." (הסבר): כל בעלי המקצוע המפורטים כאן וכן כל מי שהוא בעל הכשרה רפואית או מעניק שירות במסגרת הטיפול הרפואי (חובש למשל).
"מידע רפואי" – "מידע המתייחס באופן ישיר למצב בריאותו הגופני או הנפשי" .
"רשומה רפואית" – "מידע ..."(עברו הרפואי של מטופל, איבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול ועוד) "המתועד בדרך של רישום או צילום או בכל דרך אחרת לרבות התיק הרפואי של המטופל שבו מצויים מסמכים רפואיים על אודותיו" (הסבר): מסמכים רפואיים המצויים בתיק רפואי וכל מידע על עברו הרפואי של אדם או הליך של איבחון מצבו הנוכחי והוראות טיפול.
"מוסד רפואי" – "כל בית חולים , מרפאה" ובכלל זה חיל הרפואה בצה"ל.
כפי שהראינו כאן, ככלל צה"ל מחוייב גם על פי חוק זה בחשיפת המידע על קביעת סעיפי ליקוי ופרופיל בריאותי של המתגייסים והמשרתים בשורותיו שכן, המידע נוגע לאותו מלש"ב/חייל או אודותיו. גם בחוק זה יש סייגים, אולם אינם ממין העניין בנושאים הנדונים כאן של קביעת סעיפי ליקוי ופרופיל.
באשר למי שנקבעו לו סעיפי ליקוי בשל מצב נפשי או שהפרופיל שנקבע לו נגזר ממצבו הנפשי – על פי פסיקת בית המשפט העליון, יש לנהוג במידע לגביו ברוח חוק זכויות החולה, כלומר, למנוע המידע ממנו רק במקרים חריגים המותרים בחוק.
יש לזכור כי אי מסירת המידע – יהיה הנימוק אשר יהיה - מטיל על צה"ל החובה להוכיח כי יש בסיס בחוק או בפסיקה של בית המשפט העליון המתיר לו שלא למסור המידע וכן על צה"ל לנמק הנימוקים לכך כי המקרה הספציפי הוא בגדר אלה המאפשרים למנוע מסירת המידע.
בנוסף לאמור לעיל, הרי לחייל קיימת זכות לקבל המידע מתוקף הזכויות הכלליות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
דיעה וסיכום :
כאמור – אנו פועלים להביא לשינוי המצב בו המידע בנושאים חשובים אלה חסוי ממלש"בים וחיילים.
בינתיים אנו ממליצים לכם לדרוש פרוטוקול של כל הליך בו נכחתם ונקבע לכם איבחון רפואי מכל סוג ו/או טיפול רפואי. כבר החל מהליך הגיוס . בין אם מדובר בשיחה עם פסיכולוג, בדיקה רפואית, טיפול רפואי, וועדה רפואית וכיו"ב.
בנוסף : תוך זמן קצר יכנס לתוקפו חוק הרופאים (הליכי בדיקת תלונות ואמצעי משמעת)התשס"ה-2005 (לחץ כאן) ועל בסיסו ניתן להגיש תלונה ולהביא להליך משפטי כנגד כל רופא - בעיקר אם לא קיים הוראה מהוראות חוק זכויות החולה. לפיכך, ראוי להפנות לקצין רפואה פנייה (עותק ברשותכם) באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה ולדרוש קבלת המידע וההנחיות בכל הקשור לפרופיל רפואי או סעיפי ליקוי. הודיעו לנו על המענה. גם כיום אנו סבורים שניתן לנקוט סנקציות לרבות תביעה משפטית כנגד הגורם הרפואי שיפעל בניגוד לחוק זכויות החולה. מכל מקום, אנו נעדכן אתכם עם כניסתו לתוקף של חוק הרופאים כאמור.
אפשרות נוספת הקיימת כבר היום היא פנייה לפי סעיף 17 לחוק חופש המידע שהזכרנו אל בית המשפט כי יורה על גילוי המידע. יחד עם זאת, מכיוון שמדובר במידע הנוגע לכלל החיילים, ראוי לשקול כיצד לפנות.
לדעתנו כל חייל או מלש"ב רשאי לפנות לצה"ל בבקשה לקבל לידיו כל הנחייה בדבר סעיפי הליקוי שנקבעו או שנוגעת או נגזרת לקביעה זו לרבות הסבר על כל סעיף ליקוי שנרשם. כך באשר לקביעת הפרופיל ולמשמעות קביעה זו להמשך שירות וכן מידע על הפרופיל הנדרש למקצועות ותפקידים בצה"ל – כבר עם קבלת טופס ה"מנילה" כדי לבדוק התאמתכם ופרטים על דרך הגשת ערעור על סעיף ליקוי או פרופיל שנקבעו היה ותרצו להשיג על ההחלטה.
אין ספק כי המצב הקיים חייב שינוי, כיוון שאינו עומד ברוח החוק ולצה"ל אין כל הסבר אשר יש בו כדי לנהוג שלא על פי חוק או רוח הדין הקיים.
דעתנו כי סרוב לאפשר קבלת מידע או צילום ההנחיות כפי שפירטנו כאן, יש בה עילה לפנייה בעתירה לבג"צ בעניין הפגיעה בזכויות על פי דין ואנו מעריכים כי גבוהים סיכויו של הפונה כי בג"צ יורה על ביטול מדיניות החסיון ומסירת כל המידע בעניין ויישום מדוייק של הדין.
אנו מצידנו נעשה כאמור לשינוי המצב ולהביא בכך לשקיפות וליישום המצב המשפטי הנוהג בדבר זכויותיו של הפרט לקבלת מידע הנוגע לו מצה"ל. יש לזכור כי על פי קביעת בג"צ בשורה של פסקי דין, המידע הנוגע לפרט ונוצר בידי הרשות הוא בעצם המידע השייך לפרט ולא לרשות. הרשות היא רק נאמן הציבור וחשוב שגם בצה"ל יזכרו ההלכה הפסוקה מחד ואת היותנו כיום במצב משפטי חוקתי הרואה בחופש המידע, ערך חשוב של זכויות הפרט.
הערה:
*תמונה - מתוך אתר צה"ל(במחנה) - המערך לביטחון המידע.
|
