בהצעת חוק שיזם, מבקש צה"ל לאפשר לו לעצור חייל עד לסיום משפטו רק כדי להרתיע את שאר החיילים שלא יפגעו במשמעת. עילת (סיבת) המעצר, מנוגדת לנהוג כיום בדיני מדינת ישראל.
רגע לפני הנחתה על שלחן הכנסת : צוות הקשב פנה ללשכת עורכי הדין ולכנסת לעכב הצעת החוק. ביוזמתנו, מכינים מספר עורכי דין הערות מדוע אין לאשר את הצעת החוק ונעבירן מיידית לגורמים הרלוונטיים. אנו סבורים עוד, כי יש לשנות תקופת המעצר הראשונית בידי שוטר צבאי(כשיש הצדקה חוקית) כך, שלא תעלה על 24 שעות במקום 48 כנהוג היום.
צה"ל יזם הצעת חוק שאמורה כך נאמר, להשוות את החוק בצה"ל לסדרי הדין הנהוגים בחוקי מדינת ישראל. ואולם, מתברר כי ה"השוואה" אותה מבקש צה"ל אינה לגמרי תואמת לסדרי הדין שבחוק הנהוג במדינת ישראל. יותר נכון, צה"ל סבור שניתן לפגוע בחירותו של חייל מעבר לפגיעה הנהוגה אפילו כלפי מי שמוכרים כעבריינים פליליים במדינת ישראל. בין היתר בהוספת שיקול למעצרו של חייל המהווה עילת מעצר נוספת לקיים בחוקי מדינת ישראל בין לפני שהוגש כתב אישום ובין אחרי הגשתו המאפשר לעצור חייל עד לסיום משפטו (לתקופה ארוכה של עד 9 חודשים). הסניגוריה הצבאית מתנגדת בתוקף (ובצדק) לכך. האם צה"ל איבד עד כדי כך את רסן משמעת חייליו? לכאורה, זה המסר שצה"ל משדר. מה שברור הוא, שזכותו החוקתית של הפרט לחופש וחירות כשאין סיבה לכלוא אותו מאחורי סורג ובריח, לא היו בין השיקולים המכריעים.
ואולי הסיבה בכל זאת נעוצה בהתרופפות המשמעת - אולי אנו כבר לא מצויים בימים של פעם כאשר כושר מנהיגות של מפקדים היוותה ערובה למשמעת . המפקדים של ימינו כך נראה, נזקקים לערובות נוספות כדי ליישם המשמעת - כמו זו שב"מעצר הרתעתי" .
לכאורה, ניתן לומר כי לצה"ל יש צרכים המבדילים אותו מהמערכת האזרחית והנובעים מאופיו של השירות הצבאי אשר יצדיקו זאת. האמנם?
ראשית יאמר כי צה"ל נמנע מלגייס בעלי עבר פלילי ככלל לשורותיו. אם כך, נשמע תמוה הרצון להרתיע אחרים למען "יראו ויראו" , דווקא בחקיקה שתחול על המשרתים בצה"ל ואשר תאפשר לשלול חירויות הפרט של אלה בני 18-20 המשרתים בצבא ושאינם נתפשים כ"עבריינים".
יש לשים לב כי בחוקי המדינה מעצר שכזה נועד רק לשם הבטחת שלומו של הציבור או כדי לאפשר הליכי חקירה ומשפט. קרי, מי שמסוכן או מי שיש חשש לגביו כי יפגע בהליכי החקירה או המשפט ואין מנוס מכך שישהה במעצר, כאשר טובת הציבור שקולה לחירותו של אותו עצור.
בתיקון אותו מבקש צה"ל לעשות בסעיפים 241א2 (עילות למעצר לפני שהוגש כתב אישום) ו243ד (עילות למעצר לאחר הגשת כתב אישום) לחוק השיפוט הצבאי מפורטות כמו בחוק המעצרים במדינה גם מהן העבירות שאותן יש לראות כמחייבות מעצר - מבקש צה"ל להוסיף לעילות (סיבות) להחזקת אדם במעצר גם את העילה הבאה כפי שבאה היא בנוסח הצעת החוק :
"קיים יסוד סביר לחשש כי בשל טיב העבירה ונסיבותיה, יביא שחרור החשוד/נאשם או המנעות ממעצרו לפגיעה חמורה במשמעת הצבאית" . (נאשם – מי שהוגש נגדו כתב אישום).
כלומר אף כי אין לשקול שיקולים אחרים לשם החזקה במעצר זולת מסוכנות או פגיעה בהליכי החקירה או המשפט, או שיש סיבת מעצר בעבירות מסויימות, צה"ל מבקש לעצור בנוסף לשיקולים ולסוג העבירות המקימות העילה למעצר, גם כדי להרתיע חיילים אחרים.
יוצא איפוא כי אם חייל נעצר בשל עבירה שאינה מאלו המקימות עילה/סיבה למעצר או שאינו מסוכן ואין חשש כי ינסה לשבש הליכי חקירה או משפט – ולא ניתן להחזיקו במעצר – אז יכול צה"ל להחזיקו במעצר רק כדי להרתיע חיילים אחרים וזאת משום שבצה"ל סבורים שמעשיו של אותו חייל יכולים לפגוע פגיעה קשה במשמעת.
פשוט לא יאמן. הרי איש לא יודע מה יחשב ל"פגיעה חמורה במשמעת". האם אי הגעה למסדר בזמן?או אולי אי מילוי הוראה או אי מילוי...המימיה? צה"ל אינו מסתפק בהעמדת החייל לדין, אלא סבור הוא כי יש להשאירו במעצר עד לסיום משפטו.
אמנם הדבר יונהג לגבי מי שמובא לפני שופט או בית דין, אולם מי שמחליט איזו עבירה תובא לפני בית דין הוא ...צה"ל.
על פי הצעת החוק, ניתן להביא חייל לדין בכל בית דין צבאי – ללא קשר לאיזור השיפוט. המשמעות – אין יותר סיבה למעצר למשך 48 שעות.
המעצר הראשוני כיום בידי שוטר צבאי מוגבל לעד 48 שעות בטרם יובא חייל לפני שופט. במצב דומה, במדינת ישראל ניתן לעצור רק ל 24 שעות.
עד שנת 1995 ניתן היה לעצור חייל בצה"ל למשך 96 שעות.
צה"ל טען בשנת 95 בפני בית המשפט העליון כי משיקולים של מרחק ולוגיסטיקה בין היתר, יש הצדקה למעצר למשך 96 שעות לפני הבאה לשופט.
בית המשפט העליון שלפניו הובאה הסוגייה באותה עת בענינו של טוראי שגיא צמח, לא קיבל עמדת הצבא והפחית התקופה לעד 48 שעות.
צה"ל מבקש עתה בהצעת החוק לאפשר לבטל החלוקה הטריטוריאלית של בתי הדין הצבאיים (בלשון משפטית "סמכות מקומית"), כך שכל בית דין צבאי יכול לדון כל חייל ויאפשר להביא חייל שנעצר בפני שופט של כל בית דין.
במצב דברים זה, צה"ל "שכח" את שנגזר מכך. הסיבות לדרישתו לא להשוות תקופת המעצר ע"י שוטר צבאי לנהוג במדינה (עד 24 שעות) לפני הבאת העצור בפני שופט – הפכו למיותרות. כבר אין סיבה להסיע חייל מיחידה מרוחקת לבית הדין הצבאי הספציפי שהיה מוסמך לדון בעניין. משאין הגבלה זו קיימת וניתן להביא החייל בפני כל בית דין קרוב, המסקנה היא אחת :
אין כל סיבה יותר למעצר החייל למשך 48 שעות לפני הבאתו בפני שופט. כיום ניתן להביאו בפני שופט הקרוב ביותר למקום בו החייל משרת. ובשים לב לגודל המדינה, הרי כל הסיבות ש"הצדיקו" בעבר החזקה במעצר עד 48 שעות נגוזו. לפיכך וכפועל יוצא, בהערותנו להצעת חוק זו, נפנה לבקש באמצעות לשכת עורכי הדין והכנסת, כי תושווה תקופת המעצר מרגע מעצרו של חייל ע"י שוטר צבאי לזו המותרת בחוק המעצרים במדינת ישראל – קרי – לא יותר מ 24 שעות לפני הבאתו לפני שופט.
הרי צה"ל יזמו את הצעת החוק במטרה להשוות הדינים החלים בצה"ל לאלו שנהוגים במדינת ישראל. הלא כן ?
|
