נשלחה על ידי: עופר נושא: טרטור נוראי!!! בתאריך: 12/10/2004 11:12
תוכן ההודעה:
אני חייל קרבי, המשרת במילואים בקביעות כבר כ-12 שנה בלי לפספס שום שירות וברצוני לספר לכם מה קרה בגיוס האחרון.
בתאריך ה-06.12.2004 הייתי אמור להגיע לשירות מילואים (תע"פ) באבטחת יישובים בשטחים. ההתיצבות היתה אמורה להיות בבית-ג´וברין שליד קרית גת.
יום לפני ההתיצבות הרגשתי לא טוב. ניגשתי לרופא אזרחי שקבע שיש לי דלקת קשה בדרכי הנשימה ושעלי לשכב בבית מספר ימים.
התקשרתי עם המידע הזה לקצינת הקישור והיא אמרה לי שאני יכול לפנות לקצין העיר במקום מגורי-חיפה לצורך הוצאת ג´ימלים מרופא צבאי.
ביום הגיוס הלכתי לקצין העיר חיפה ושם הוברר לי שאין רופא ושהם לא מטפלים במילואמניקים. הודעתי את זה לקצינת הקישור והיא אמרה שלא תהיה לי ברירה אלא לצאת לכיוון בית-ג´וברין- מרחק 4 שעות נסיעה מביתי- לצורך בדיקת רופא. יצאתי עם 40 מעלות חום לכיוון בית-ג´וברין תוך החלפת שלושה אוטובוסים בדרך. כשהגעתי לתחנה בקרית גת הוברר לי שהאוטובוס היחיד יוצא בשעה 17:00 לכיוון בית ג´וברין. חיכיתי שם ואז התקשרה אליי קצינת הקישור להודיע לי שאין כבר רופא בבית-ג´וברין (בשעה 17:00) ושעלי או להתגייס חולה ללא בדיקת רופא או לחזור לחיפה ולמחרת לנסות להשיג גימלים מרופא צבאי. מכיוון שהרגשתי מאוד לא טוב, חזרתי לחיפה.
למחרת קמתי מוקדם בבוקר והלכתי לבי"ח 10 להיבדק. שם לא קיבלו אותי מאחר שעבר יום גיוסי ולא היתה לי הפניה לרופא. קצינת הקישור, שלא היה לה בכלל מושג לגבי נוהלים אלו, אמרה לי שהדרך היחידה שלי להימנע מלהיות נפקד היא להגיע למחנה ישי ליד ירושליים להיבדק.
מאחר שבעקבות כל הנסיעות שהרגשתי שמצבי מדרדר ופעמיים כבר ניסיתי לראות רופא צבאי ולא הצלחתי, לא ידעתי מה לעשות ואמרתי להם שאני לא מוכן במצבי לנסוע למחנה ישי ליד ירושלים . לבסוף, לאחר איומים רבים התברר שאין רופא בכלל שיראה אותי במחנה ישי בירושלים, ואם הייתי עולה על האוטובוס, הנסיעה שלי היתה לחינם.
הקישור ידע זאת לפני וניסה לסחוט ממני חתימה על טופס 54 כך שאוותר על מרווח הודעה ואשרת בינואר בתעסוקה מצבעית גדודית ורק אז ישחררו אותי
(כשכל הזמן אמרו שלא ניתן לשחרר אותי בגלל הוראות הצבא להביא שיחרור מרופא צבאי).
רק לאחר זמן טרדות רב בעודי חולה שיחחרה אותי קצינת הקישור והממונה עליה.
לפי דעתי, דבר כזה הוא פשוט שערוריה ממדרגה ראשונה. אני מודע למצב שבו הרבה חיילים מתחמנים בעיות רפואיות- אבל לאלץ חייל לנסוע עם חום מאות קילומטרים כדי לראות רופא? למה לא מאפשרים בבית-חולים 10 להבדק גם אם אין הפנייה מקצינת הקישור? מה הזלזול הזה בחיילים קרביים שהם היחידים שמשרתים את צבא המילואים?
הרי ברור שהכלל שחייל חייב לראות רופא צבאי כדי להוציא גימלים הוא כלל שנועד לבדוק שהחייל לא ממציא מחלה- אבל אם קצינת קישור לא מבינה שחייל שנוסע במיוחד לבית-ג´וברין לראות רופא ושהולך יום אחרי לבי"ח 10 שיבדוק אותו רופא מן הסתם לא מתכמן- הרי בשביל זה היא קצינת קישור- להבין מה משמעות הפקודות ולא רק לבצע אותם.
אפילו את הפקודות היא לא מכירה- היא לא יודעת שחייל חולה יכול ביום הגיוס להגיע לבית-חולים 10 לקבל גימלים ולא צריך לנסוע עד לבסיס הגיוס (עשרות קילומטרים מביתו).
עכשיו אני מבין את החיילים שדופקים נפקדות. הצבא הוא מערכת בירוקרטית נוראית דווקא לאילו שכן רוצים לתרום וכך אדם בר-דעת בסוף מואס בה!!!
אחרי זה הייתי יומיים באנהלציות במיון להחזיר את הנשימה שלי לסדרה וכרגע אני מתאושש.
מה לעשות להגיש קבילה? לא יתנקמו בי אחרי זה?
