 |
| כרגע הארכיון מכיל 54 מאמרים (עמוד 4 מתוך 6). |
הסכמה בממסד הרפואי בצה"ל: הרופאים - כשליש מן החיילים מתחזים לחולים; הקב"נים - כחמישית.
(2/1/2005)
רוצה לכתוב מאמר פרי עטך? להביע דיעה בתחום זכויות החיילים? - פנה אלינו
ד"ר יוליאן יאנקו, פסיכיאטר במרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב, אומר במאמר פרי עטו בעיתון "הארץ" מיום 29.11.04, כי בסקר שערך בעת שירותו הצבאי בקרב 90 רופאים וקציני בריאות הנפש בצה"ל, סבורים אלה כי כל חייל רביעי מכלל החיילים הפונים אליהם הינו מתחזה.
הרופאים העריכו כי 29% מכלל החיילים הם מתחזים לחולים והקבנ"ים סבורים ש20% מקרב החיילים הם מתחזים לחולים. מהסקר עולה כי יותר רופאים מאשר קבנ"ים, חושדים כי חייל המתלונן בפניהם על בעייה רפואית, הוא מתחזה. לדעת עורך הסקר, הדבר אף גורם לחוסר אמון מצד הרופאים, הבא לידי ביטוי באי מתן טיפול רפואי הולם.
|
חשיפה: מעתה - החמרה משמעותית בהענשת רופאים שהתרשלו בתפקידם!
(30/11/2004)
רוצים לפרסם מאמר? להביע דיעה בתחום זכויות החיילים? - פנו אלינו
מזה שנה אנו עמלים כאן לאור תלונות על תופעות בתחום הרפואה בצה"ל, שהובאו לידיעתנו, כדי להביא לכך שרופאים בצה"ל ימלאו תפקידם כרופאים אחראים החבים חובה למטופל בלבד. אנו מגלים כאן לראשונה כי בנוסף למאמר פרי עתו, בעניין זה (לחץ כאן) עו"ד סמי איליה נפגש בתחילת שנת 2004 בעניין זה גם עם יועמ"ש ההסתדרות הרפואית בישראל וכן פנה לועדות המשמעת העוסקות בתלונות נגד רופאים. הוברר כי תלונות נגד רופאים לא מאפיינות רק את צה"ל.
עם או בלי קשר, מינויו של מר ורדי זיילר (שופט מחוזי בדימוס) במארס השנה כפוסק בועדות המשמעת, מהווה מדיניות חדשה הדורשת החמרת הענישה על רופאים שהתרשלו במילוי חובתם. " לגורם ההרתעה יש משקל כבד ביצירת אווירה נוגדת שאננות" אומר השופט זיילר ומוסיף: "... הסנקציה של נזיפה מחטיאה את מטרתה הן כלפי העוסקים במלאכה והן כלפי הציבור שרואה בסלחנות כלפי מפירי נוהלים ברורים שיכולים לגרום נזק גופני לחולים, אזלת יד של המערכת ואמונו בה הולך ופוחת". כל רופא בצבא כפוף להוראות משרד הבריאות וחוק זכויות החולה.
|
מערך הרפואה בצה"ל ושאלת הרשלנות בטיפול רפואי : המצב המשפטי !
(6/11/2004)
גל פסטרנק שמליקשוילי
רבות אנו עוסקים כאן בתלונות חיילים על אופן הטיפול הרפואי לו הם זוכים בצה"ל. סברתי שנכון יהיה להבהיר את המצב המשפטי גם לאנשי מערך הרפואה בצה"ל באותם מקרים בהם יתברר כי אכן הטיפול הרפואי שניתן, אינו עומד בקנה אחד עם חובתם או הדרישות המקצועיות. חשוב לדעת כי מקרה בו טיפול רפואי לקוי הוביל לנזק, עלול הדבר להתפרש כרשלנות רפואית עם כל המשתמע מכך.
בטרם נבהיר את המשמעויות של התרשלות אני קורא לכם אנשי מערך הרפואי הצה"לי לתת שירות איכותי בלי דופי... ולדעת את חובותיכם ... בל נשכח שאי ידיעה אינה פוטרת מעונש ובבוא היום אתם עלולים למצוא עצמם בודדים במערכה וחשופים בצריח אל מול תביעות אזרחיות של רשלנות רפואית...
|
לשכת עוה"ד בישראל תתנגד למעצר חיילים בגין עבירות משמעת !
(25/10/2004)
מאת : גל פסטרנק
הישג חשוב בשמירת זכויות הפרט : בישיבה מיום 9/9/2004 קיבלה הועדה לענייני חקיקה צבא וביטחון בלשכת עוה"ד בראשות השופט(בדימוס) א. שליין וברוב קולות חברי הועדה, את יוזמתם של עוה"ד סמי איליה ורומן בריק אשר יזמו ההצעה להתנגדות לתיקון סעיף בחוק השיפוט הצבאי (תיקון 50 2004) במסגרתו ביקש צה"ל לעגן עילה למעצר חיילים עד תום ההליכים נגדם בגין עבירות משמעת.
לאחר מועד ישיבת הוועדה שתתקיים בתאריך 28/10/2004 תצא הודעה רשמית מאת הועדה לענייני חקיקה צבא וביטחון ולשכת עוה"ד תפעל בכנסת למחיקת סעיפים אלה מהתיקון לחוק. כמו כן יש כוונה לבדוק את רלוונטיות סמכות המעצר הראשוני של חייל למשך 48 שעות. (ראו הודעה רשמית באתר לשכת עורכי הדין)
דעת משפטנים היא שיש לאפשר מעצר חייל ל- 24 שעות בלבד כפי שנהוג בכל מדינת ישראל וזאת לאור הצעת החוק הנ"ל הכוללת ביטול הסמכות המקומית של בתי הדין בצה"ל - דבר שמייתר את טענות צה"ל בזמנו (ראה בהמשך - בג"צ צמח) כי הצורך להביא חיילים לבתי הדין לפי סמכות השיפוט מחייבת מעצר של 48 בשל...המרחק. צה"ל יזם את ביטול הסמכות המקומית, אך "שכח" את המשתמע מכך - העדר בסיס למעצר של 48 שעות.
|
הוראה חדשה : עונשי מחבוש - שינויים בדין המשמעתי מנובמבר 2004 !
(12/10/2004)
בצה"ל נכנסת לתוקפה מהחודש הקרוב(נובמבר 2004) הוראת הפיקוד העליון בדבר צימצום סמכויותיהם של קציני השיפוט להטיל עונשי מחבוש בדין המשמעתי. עיקרה של ההוראה היא קביעת משך המחבוש המותר ככלל ובעלי הדרגות והתפקידים המוסמכים להטילו.
ההוראה אמורה להיות בתוקף לשנה ואז ידרש צה"ל לשנות את סעיפי חוק השיפוט הצבאי באמצעות חוק בכנסת, שכן ההוראה אינה חוק, אולם היא באה לצמצם את משך המחבוש המוטל על פי החוק. עיקרה של פקודה זו היא קביעת מדרג המבוסס על סוגי העבירות ונסיבות העבירה, דרגת ותפקיד קצין השיפוט המוסמך לדון חייל למחבוש בדין משמעתי.
ככלל ההוראה מתמקדת בעבירות שעיקרן לבוש ונפקדויות ואולם היא חלה על כלל העבירות בדין המשמעתי. אנו סבורים שיש לברך על הוראה זו, אולם ימים יגידו אם אכן מדובר בשינוי משמעותי ואם גם מספר עונשי המחבוש בצה"ל פחת כתוצאה מהשינוי. לשכת עורכי הדין תערוך דיון ומעקב בעניין, שכן מדובר בתחום חירויות הפרט. חשוב כי כל חייל ישים לב אם הוא נדון למחבוש לקיום לשון ההוראה. ההוראה בנוסחה הרשמי תובא כאן בהמשך. אנו מביאים לפניכם פירוט השינויים....
|
סיפור על יד ימין ויד שמאל...וכל הידיים שבאמצע....!
(5/10/2004)
ל"הקשב" מגיעות מאות פניות בחודש שעיקרן בעיות שונות על רקע פגיעה בזכויות החיילים. מעט מהפונים אף שולחים אלינו סיפורים כגון הסיפור הבא על כל מיני "מוזרויות", מצבים מביכים וכאלה משעשעים שגורמים לנו לכל הפחות לחייך. הסיפור המובא כאן החל לפני כמה שנים , בשנת 1994, אולם הוא אוטנטי למקרים דומים ואחרים, שלא פסחו על צה"ל גם בשנת 2004 .
כזה הוא הסיפור הבא. סיפור על חייל שנקרא לשירות המילואים ובטרם החל כלל בשירות, הגיע הישר למסיבת השחרור שלו עצמו...משירות המילואים. כמו שאמרנו - סיפור אחד על יד ימין שאינה יודעת מיד שמאל. הסיפור מובא כלשונו. כמו שנהוג לומר: "לא נגענו"...
|
איך ניתן להדיח ולהעביר מתפקידם חיילים ומפקדים שסרחו/כשלו ?
(13/9/2004)
בצה"ל קיימת פקודה בנושא דרך ונסיבות השהייתם ו/או הדחתם של חיילים ומפקדים מתפקידם , אולם להערכתנו ולדעתנו אינה מקיפה דייה וגם אינה מעודכנת דייה לכל המצבים - שלא לומר כי השימוש בה הוא מוגבל וגם בעניין זה הכל תלוי בשיקול דעת המפקדים: קרי - אם ירצו - ידיחו, ישהו. אם לא... זוהי פקודת מטכ"ל מספר 03.0226 אשר כותרתה "הדחה, השהייה והעברה מתפקיד". הנה הפקודה לפניכם כלשונה.
אנו סקרנים לדעת מדוע אין הגדרות פקודה זו חלות על מקרים של התעלמות מפקדים וחיילים מקיום פקודות הצבא למשל? פקודות המחייבות להשיב תשובות לגורם המבקש מידע. כך, ניתן היה אולי להדיח או להעביר מתפקידם כדוגמא - את אותם בעלי התפקידים בלשכת דוברת צה"ל אשר חודשים אחדים מסרבים למסור תשובה ברורה לציבור - כמתחייב מהפקודות - וכן לחיילים ולהוריהם לשאלה האם החיילים הפועלים בשטחים ממוגנים מפני פגיעה מירי - מחדל חמור שנתגלה ע"י מבקר המדינה ונכלל בדוח שלו לשנת 2003? וזו רק שאלה (רטורית) המוגשת כחומר למחשבה...
|
תיקונים חשובים בחש"צ בעניין הדין המשמעתי בצבא !
(2/8/2004)
ביום 12.7.2004 התקבל בכנסת תיקון מס' 49 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955 (חש"צ). חלק מן הסעיפים החדשים נוגעים ישירות לכל חייל וחיילת, כיוון שמדובר בתיקונים הקשורים להליכים בדין המשמעתי (דמ"ש). לפיכך, מצאנו לנכון לפרט את השינויים החשובים כאן, ובהם:
כל קצין חייב להודיע לחייל הנשפט על זכותו להגיש ערעור - וגם לפרט תוך כמה זמן מותר לו לעשות זאת.
לחייל יש זכות להגיש חוות דעת משפטית של עורך דין מטעמו - גם בדמ"ש.
אפשרות לבקש לעכב את ביצוע העונש - גם מהפרקליטות.
|
על המחדל המתמשך שבאי-גילוי מידע חיוני לחיילים !
(21/7/2004)
צה"ל מקשה על קבלת מידע חשוב (לרבות פקודות והוראות), הנוגע במישרין לביטחון החיילים ולזכויותיהם. כך בנושא מיגון חיילים, הוראות בטיחות ועוד. אנו שוקלים לנקוט בצעדים משפטיים בכל מקרה שיובא לידיעתנו, לפיו מידע שכזה לא נמסר לחיילים.
שימו לב לכתבות הבאות: (27.7.04) צה"ל ניסה לאתר קצין ש"חשף" כי יותר מ-30% מהחיילים פונים לקב"ן - ככל הנראה, כדי למנוע הפירסום. (לכתבה ב"נענע" )(לכתבה ב"nfc")
כמו-כן, אנו מצפים מדובר צה"ל לפרסם בהקדם האפשרי באתר צה"ל את כל הפקודות וההנחיות הפנימיות, ולא את חלקן הנבחר, לאו דווקא משיקולי ביטחון (היכן, למשל, פקודת מטכ"ל 31.0604 ("שכנותיה" דווקא פורסמו), שעניינה קיצור שירות לצורכי לימודים - סוגיה שנוגעת לעשרות אלפי חיילים ? איה הוראות מנהל גיוס, שמסדירות זכויות מהותיות בדבר עצם השירות ומשכו ? ולמה עד היום לא פורסמה הוראת הפיקוד העליון (!) 6.0301 שעניינה שלילת חופשה על-ידי מפקד ?), כמו גם רשימתן המלאה - ברוח חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998.
|
"הקשב" מקדם בברכה את מינויו של הפצ"ר החדש !
(10/7/2004)
הפרקליט הצבאי הראשי הבא של צבא הגנה לישראל הוא אלוף-משנה אביחי מנדלבליט - כך דווח לאחרונה בכלי התקשורת.
אל"מ מנדלבליט יקודם עם מינויו לדרגת תת-אלוף, ובכך ישלים מהלך נוסף בקריירה צבאית מזהירה, שהובילה אותו אל פסגת המערכת המשפטית הצבאית בגיל 41.
אתר "הקשב" מצטרף לשפע הברכות שזורמות לפצ"ר החדש, ומאחל לו הצלחה בתפקידו המורכב, שמעטים חשובים ממנו בתחום המשפט במדינת ישראל.
לצוות "הקשב" נזדמן לבוא במגע עם אל"מ מנדלבליט פעמים לא מעטות, עוד בהיותו בתפקידו הקודם - סגן הפרקליט הצבאי הראשי. זכורים לנו במיוחד שני מקרים, שבהם הייתה לאל"מ מנדלבליט נגיעה ישירה. הדבר המרתק הוא, ששני מקרים אלה הם דבר והיפוכו.
|
|
|
