כתובתו של עמוד זה באינטרנט:   http://www.hakshev.co.il/all_items.asp?type=1&PagePosition=6

כרגע הארכיון מכיל 194 מקרים (עמוד 6 מתוך 20).

מ"פרשת ניסויי האנטרקס" ועד דוח נקח"ל – תקציר פירסומים !   (28/5/2007)
בעקבות גילוי פרשת "ניסויי האנטרקס" על קבוצת חיילים לוחמים בשנת 1998 אשר נחשפה בתכנית "עובדה" ולאור פניה אלינו בנושא, נבקש לעדכן כי כל הנושא מטופל ע"י ועדת ביקורת המדינה של הכנסת אשר בקרוב עומדת לדון בסוגייה ובנוסף כפי שכבר התפרסם בתקשורת נבדקת אפשרות להקמת ועדת בדיקה במשרד הביטחון. כמו כן למדנו כי היו פניות למספר עורכי דין בהיבט המשפטי. קישורים לפירסומים :

http://www.keshet-tv.com/UvdaVideoPage.aspx?MediaID=16677

http://www.keshet-tv.com/UvdaVideoPage.aspx?MediaID=17140
צילום: חנן גרינברגדוח נקח"ל לשנת 2006 : ביום 20.5.07 פורסם דוח נציב קבילות חיילים לשנה שעברה. עולה מן הדוח שלמרות מלחמת לבנון השנייה לא פחת מספר הקבילות ורובן של הקבילות 61% נמצאו מוצדקות. 116 מתוכן, תלונות על יחסי מפקד פקוד – עלייה של 10% במספר התלונות. הנתון המדאיג : תלונות חיילים רבות על אלימות מפקדים.
זלזול מפקדים בקבילות: לדברי הנציב, "מפקדים בכירים שאליהם אנו פונים על מנת לבדוק קבילות שהוגשו נגד פקודיהם, מתנערים מהדבר ומתייחסים לעניין בצורה שאינה הולמת ולעתים אף לא אמינה. למרבה הצער, חרף הערותיי החוזרות בשלושת הדו"חות הקודמים, גם בשנה האחרונה מצאנו פעם אחר פעם גילויי התנערות מאחריות בהתייחסויות מפקדים ממונים לקבילות פקודיהם, ובמקרים מסוימים אף חמור מכך - המפקדים ניסו להטיל דופי בקובלים באופן בלתי ענייני".
אנו נעיין בדוח המקור ונפרסם קטעים נבחרים מתוכנו . פירסומים מהתקשורת בקישורים הבאים :

תלונות על עומס וזמינות טיפול במוקד "ביקורופא" בחיפה !   (2/5/2007)
ל"הקשב" הגיעו מספר פניות לאחרונה לפיהן חיילים מלינים על העומס והטיפול הרפואי במוקד "ביקורופא" האזרחי בחיפה.
 
המוקד הרפואי כידוע הינו משותף לאזרחים וחיילים משעות הערב המוקדמות ועד למחרת בשמונה בבקר.
 
נראה כי העומס הוא רב וההמתנה היא ממושכת במקום.
לדוגמא: חיילח מספרת בפנייתה כי נאלצה לחכות קרוב לארבע שעות להיכנס לרופא משהגיעה למרפאה סמוך לשעה שמונה בערב ונכנסה לקראת חצות ואז הרופא התורן פטר אותה ללא כל טיפול תוך שהוא מפנה אותה לרופא היחידה לכשתחזור לבסיסה .
 
חייל אחר אף הוא המתין שעות בתור בשעת ערב ומשהגיע לרופא הודיעו הרופא שפנייתו לא דחופה ולפיכך עליו לפנות ליעוץ לרופא היחידה.
עוד מעט 60 : מזל טוב - ישראל בת 59 !   (23/4/2007)
ברכות צוות "הקשב" ליום העצמאות ה-59 למדינת ישראל !!!
 
אתר הקשב עלה לאוויר ביום העצמאות לפני 4 שנים. הרשו לנו לייחל לכולנו :
 
לצבא ההגנה לישראל : לחיילים והחיילות – למפקדים והמפקדות : באוויר,בים וביבשה ובאשר אתם לבני המשפחה , לכל אזרחי ישראל
 
                             למדינת ישראל
יום הזיכרון התשס"ז - 2007 : 233 שמות נוספו למניין הנופלים !   (22/4/2007)
כמדי שנה, אנו מביאים לידיעתכם בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל את מניין הנופלים על פי פירסומי משרד הביטחון. לצער כולנו, בשנה זו נוספו שמות רבים לרשימת הנופלים בשל מלחמת לבנון השנייה אשר נמשכה למעלה מחודש ימים בקיץ האחרון בחודשים יולי אוגוסט 2006.
 
מנין הנופלים מקרב חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון והמשטרה עד ליום הזיכרון תשס"ז – 2007 הינו 22,305 חללים .
 
מאז יום הזיכרון האחרון לפני שנה, נוספו לרשימת הנופלים 233 חללים שנפלו בעת ועקב שירותם ובכלל זה בתאונות ואימונים וכן פצועים ונכי צה"ל שנפטרו במהלך שנה זו. 27 ממספר החללים - חיילים ששלחו יד בנפשם במהלך שירותם.
 
מניין הנופלים אשר נפלו בקרבות במלחמת לבנון השנייה בשנה החולפת הינו 119 חללים.
חדשות מעודדות: ירידה במספר מקרי התאבדות בצה"ל בשנת 2006 !   (14/4/2007)
במחצית חודש מרץ 2007 התקיים בכנסת דיון מיוחד ביוזמת השדולה למניעת אבדנות בראשות ח"כ רן כהן שנושאו דרכים למניעת תופעת האבדנות בישראל. במסגרת זו נדון גם נושא התאבדויות חיילים.
 
על פי נתונים שסיפק צה"ל בדיון, בשנת 2006 חלה ירידה במספר החיילים שהתאבדו במהלך שירותם הצבאי. כך, בשנת 2006 היו בצה"ל 27 מקרי התאבדות. בשנה שקדמה לה – בשנת 2005, היו בצה"ל 36 מקרי התאבדות.
 
מהנתונים עולה כי רוב המקרים התרחשו בשלבי הטירונות וההכשרות – קרי – בשלבים הראשונים של השירות ואירעו בימי סוף השבוע.
 
בצה"ל הוקם פרוייקט למציאת דרכים להתמודד עם התופעה ובכלל זה הכשרת מפקדים והעברת תיקים אישיים לעיון מפקדים במועד הצבת החייל .
 
נציגי צה"ל אמורים להציג את פרטי הפרוייקט בדיון קרוב של ועדת צבא וביטחון בלשכת עורכי הדין לאור דיון קודם בשנת 2006 משנערך בנושא ללמוד על הסיבות לתופעה ודרך ההתמודדות.(ראה מידע).
 
בהיבט הכלל ארצי המצב אינו פחות מדאיג: הממוצע השנתי מגיע לכ-400 איש. כ148 מקרים של נסיונות התאבדות אירעו בארץ עלידי בני 18 ממש לפני גיוסם לצה"ל.
 
צוות הקשב מעורב ביוזמה למניעת התאבדויות בצה"ל ואנו נעשה למעקב ולדיווח על כך.
זכות לקבול למלש"ב: גם לאור מאמר ב"הקשב" – צה"ל יוזם תיקון לחוק !   (24/3/2007)
אתר "הקשב" פירסם מאמר לפני שנה בדיוק תחת הכותרת "מי מטפל בקבילות מלש"ב לפני גיוס..."(לחץ כאן למאמר) לפיו אין למועמד לגיוס כתובת לפנות אליה ולקבול. כייום, יכול לפנות לנציב קבילות חיילים (נקח"ל) רק מי שחייל בשירות.בעבר בדיון בלשכת עורכי הדין התבטא גם הנקח"ל בעד הענקת זכות זו למלש"ב בתשובה לשאלות חברי ועדת "צבא וביטחון". בעקבות כך פנתה הועדה לצה"ל. (ראה איזכור)
 
בצה"ל "הרימו הכפפה" ויזמו הצעת חוק לתיקון המצב הקיים של העדר כתובת לטיפול בקבילות מלש"ב ובקרוב כשתיקון החוק יעבור בכנסת, כל מועמד כזה יוכל לפנות לנציב קבילות החיילים ככל חייל.
 
יחד עם זאת, בהצעת החוק של צה"ל ניתנת למלש"ב זכות הקבילה רק בנושאים שענינם תהליך הגיוס וככל שאנו מבינים מלשון הצעת החוק, הרי שלא ניתן כעת לומר בודאות שניתן יהיה לקבול גם על קביעת פרופיל רפואי או מקום שיבוץ וכאלה סוגיות.
להתלונן או לא להתלונן – זו השאלה !   (10/3/2007)
מספר פניות אלינו לאחרונה מעלות סוגיה מוכרת לפיה מתלבטים חיילים ואפילו חלק מן ההורים. האם במקרה שנגרם עוול לחייל או שההתנהגות כלפיו פגעה בכבודו, ראוי להתלונן שכן קיים חשש מצד חיילים כי תלונה כנגד מפקדים עלולה לפגוע בחייל יותר בעקבות הגשתה. יש לא מעט התלבטות מה לעשות.
 
שאלה זו נדונה גם בדוח נציב קבילות החיילים. ככל שהשאלה קשה, התשובה פשוטה. בג"צ כבר נדרש לשאלה זו בדיוק לפני זמן לא רב בפסק דין שניתן ב 10/05 ואנו אף הבאנו הדברים כאן.
 
כב' השופטת פרוקצ'יה אמרה בהתייחס לסוגייה זו שם בפסק הדין :
" ... תלונת-אמת המוגשת במערכת תיפקודית משפרת את דרכי התנהלותה, מגינה מפני מעשי שחיתות, ותורמת להעלאת רמתה הערכית והביצועית. ראייה זו מובילה באופן טבעי להקניית הגנה לעובד שהתלונן מפני פגיעה עקב תלונתו...אין לשתק תלונות המוגשות בתום לב, המקדמות, לא אחת, תכלית חשובה של הגנה על מינהל תקין, ושמירה על נקיון השירות הפרטי והציבורי בתוכן ובסגנון כאחת. תלונתה של העותרת תרמה להשגת תכלית זו, וההסתברות שלא הופרכה כי קידומה נפגע עקב כך אינה צריכה לשמש לה לרועץ, ולא ראוי כי ישמש איתות לסיכון פוטנציאלי של אחרים, שיחששו להתלונן, פן ייפגעו..." (בג"צ 6840/01לחץ כאן לציטוטים מפסק הדין)
הסידרה "אשם במותו" – דיון בשאלה : מי אחראי למות חיילים במחדל ?   (21/1/2007)
בערוץ 10 משודר ביום 23.1.07 הפרק השני בסידרת התעודה "אשם במותו"(מוצ"ש לאחריו שידור חוזר). בפרק הזה בין היתר תיעוד מקרה מותו של החייל אהוד שניאור ז"ל במתקן "אדם" (ראה מאמר שלנו). הפרק השלישי והאחרון ישודר בתאריך 30.1.07. את הסידרה יצרה וביימה המנהלת החדשה של מחלקת התעודה בערוץ 10 אורנה בן דור (בתמונה). (לחץ כאן למאמר בתקשורת)(עוד על הסידרה) .
 
היוצרת טוענת כי הושמעו כלפיה איומים מצד צה"ל בזמן ההכנה ועל רקע החומר הנחשף בסידרה.(ראה כאן).
 
"אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר..." צוטטו דברי שופטי בג"צ בפסקי דין רבים. ואולם בצה"ל השקיפות בכל הנוגע לתחקירים ויותר מכך באשר ליישום ממצאים והפקת לקחים חוסה על פי חוק שתוקן לפי בקשת צה"ל, תחת "חיסיון". (ראה כאן)
 
הסידרה דנה בשלושת פרקיה בתיעוד מקרים בהם נהרגו חיילים בגין מחדלי מפקדים באימונים, תאונות או פעילות מבצעית. הסידרה קשה לצפייה והדיון הנוקב היא בשאלת אחריות המפקדים ובעובדה כי למשפחות השכולות לא נאמרת כל האמת על מה שאירע . אין שום גוף המפקח על התחקירים או על יישום המסקנות. מי מפקח על הפקת לקחים ?
 
האלוף גנץ בראיון בפרק הראשון משבח מקצועיותו של קצין (היום אלוף משנה) שתחת פיקודו נהרגו חיילים(תזכורת למקרה אחד). ממצאי התחקיר היו להדיחו מלפקד על חיילים...לשנתיים , אך - כך מודה האלוף - לא הושמו ותחת זאת קודם הקצין ומשמש כיום כמפקד חטיבת הנח"ל ומפקד על מספר גדול יותר של לוחמים. וההורים התוהים : מהו הלקח הנלמד בדבר חובת הזהירות בחיי חיילים לעתיד? מה עם ההרתעה ? גם כשמדובר בקצין מוצלח בד"כ, השאלה היא ערכית. יישום מסקנות של ממצאי תחקיר והפקת לקחים לעתיד  מעביר מסר של מוסריות בדיוק באותה מידה שאי היישום מעביר מסר הפוך.
 
גם אם מבין הציבור כי גוף כמו צה"ל אינו חף מטעויות, השאלה המכרעת היא תכיפות המקרים, האם ניתן היה לצפות העלול להתרחש - האם זו טעות או התרשלות ו/או מחדל, והאם התעלמו מ"הכתובת על הקיר" במקרים שהסתיימו בקיפוח חיי חיילים. ואם קרה הרע מכל, כיצד צה"ל חוקר את עצמו והעיקר - לאור מקרים שחזרו על עצמם האם מישהו מפיק לקחים.
 
אחד המקרים הבודדים בו הוגש כתב אישום כנגד קצין בדרגת סגן היה במקרה מותו של החייל גיא גמליאלי ז"ל בשנת 2003 (ראה פרטים) וזאת לאור ביקורת רבה של הורים על צה"ל .
 
אתר "הקשב" יזם כבר לפני כארבע שנים העלאת הנושא לדיון ציבורי (לחץ כאן). עוה"ד סמי איליה ורומן בריק יזמו מהלך לשינויי חקיקה באמצעות לשכת עורכי הדין. במסגרת הועדה לעניני חקיקה צבא וביטחון גובש צוות מיוחד לעניין זה(ראה פירוט). צה"ל מתנגד נחרצות להוצאת התחקירים מהצבא או על בקרה חיצונית לצבא שתפקח על יישום מסקנות התחקירים. היוזמה הוקפאה עקב פרוץ מלחמת לבנון והיות צה"ל עסוק בתחקיר על שאירע במלחמה. יש בכוונת הצוות להאיץ בזמן הקרוב את היוזמה.
האם איזוק חייל למיטה במשך ימים יש בה למנוע התאבדות ?   (13/1/2007)
בשנת 2006 חלה ירידה משמעותית של 25% באחוז ההתאבדויות בצה"ל כך מפרסם בטאון "במחנה" בגליון חודש זה (ינואר 2007). צה"ל אינו מפרסם נתונים מספריים. ואולם בראיון לבטאון מצוטט ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל ד"ר גדי לובין האומר כי "הירידה המשמעותית באה בעקבות מאמצים של הצבא לצמצם את ההתאבדויות". כמי שעוסקים בבדיקת סוגייה חשובה זו , הרי שאנו כמו כל עם ישראל שמחים לשמוע נתון מעודד זה.
 
לאחר דוח נקח"ל שפורסם בשנת 2006 אשר פירט כיצד אחדים מהמפקדים מתייחסים לנושא (ראה הפרטים) בכלל ולחיילים במצוקה(ראה כאן) אילו דעתנו נשמעה, סבורים אנו שיש לטפל באופן שורשי בתופעה.
 
יחד עם זאת, שלוש פניות שהגיעו עד כה אלינו מהורים של חיילים לא מחמיאות לדרך הטיפול בתופעה. בשלושה מקרים אלה שהובאו לידיעתנו, נשאלת השאלה אם זו הדרך להגיע לתוצאה הנכספת של העלמות תופעת ההתאבדויות. ההורים מספרים כי החיילים שלגביהם היה חשד כי יפגעו בעצמם, נקשרו באזיקים למיטה ובמקרה אחד למספר ימים.
 
יש שיאמרו כי טיפול במצוקה של חייל שהביאה אותו למצב בו נחשד כמי שעלול לפגוע בעצמו יעילה יותר ממניעת אפשרות שפלוני יפגע בעצמו. יש לטפל בסיבה למצוקה ולא רק בנסיון למנוע התוצאה.
לא נטעה אם ננחש כי על פי "מבחן בג"צ", ספק אם דרך זו תיחשב כראוייה בהיבט החוקתי.
בעקבות פסיקת בג"צ – גיל הפרישה משירות הקבע בצה"ל צפוי לעלות !   (23/12/2006)
אחד מפסקי הדין הבולטים של בג"צ, ניתן ביום 12.12.06 בשלוש עתירות – שתיים של משרתים בשירות בתי הסוהר (רופא ומנהל כלא) ואחת של של מהנדסת במשטרה. בשלוש העתירות העלו העותרים טענה כי הוצאתם לגמלאות בגיל צעיר פוגעת בזכויותיהם ומפלה אותם מול כלל עובדי המדינה היוצאים לגמלאות בגיל 67. בג"צ החליט לאחד הדיון בשלושת העתירות ולדון בהן בהרכב של שבעה שופטים בראשם הנשיא(בדימוס) אהרון ברק. ההחלטה ניתנה כאמור, באיחוד שלושת העתירות : בג"צ 10067/02,7840/03,9613/03 .
 
גיל פרישה חובה שנקבע בשב"ס ובמשטרה כיום - מקסימום 57. עשר שנים פחות מגיל הפורשים משירות המדינה לגבי כלל המשרתים וללא אבחנה בסוג ואופי התפקיד.
 
על אף שגיל הפרישה משירות הקבע יהיה בקרוב 45 ללוחמים ו55 לשאר המשרתים ועל אף שהפרישה מצה"ל נעשית לפי חוק שונה מזה של סוהרים ושוטרים, בג"צ קובע קביעות עקרוניות אשר ישפיעו על כלל המשרתים בקבע. בג"צ אינו מקבל כללי אפליית עובדים בגופים בטחוניים כמובן מאליו.
 
בג"צ קבע לבטל את ההוראות במשטרה ושירות סוהר לפיהן מחוייבים לפרוש כל המשרתים בגופים אלה בגיל 57. בג"צ קובע כי מי שמועסק ע"י המדינה ולא משנה באיזה מוסד ממוסדות המדינה יחולו עליו כללי גיל פרישה שווים. בג"צ דחה את נימוקי המדינה כי בשירות בטחוני המצב שונה ולכן אין שיוויון. בג"צ קובע כי לא אופי השירות אלא סוג התפקיד רלוונטי לגיל הפרישה. אחרת זו אפלייה אסורה. תוך 18 חודש יש לקבוע נוהלי פרישה חדשים בצבא ובשב"ס.
   << קודם   1   2   3   4   5  6  7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   הבא >>