|
| כרגע הארכיון מכיל 194 מקרים (עמוד 4 מתוך 20). |
מיון חדש לגיוס, שינויים בדין המשמעתי ורפואה !
(20/12/2008)
טיפול רפואי- נשקלת העברת הטיפול הרפואי בחיילים לקופות החולים הציבוריות. נעדכן לשיהיו פרטים נוספים בעניין זה.
שיבוץ על פי בקשתך - מרכז חדש למיון והתאמה לגיוס לצה"ל נפתח השבוע בתל אביב. צה"ל החל בתוכנית מיונים חדשה עם פריסת מרכזים גם בחיפה ובאר שבע . בצה"ל רואים במתכונת הגיוס והמיון החדשה מהפכה וראש אכ"א עצמו ביטא את היעוד באומרו כי השיבוץ משפיע על היותו של חייל מרוצה יותר ומועיל יותר לצבא. עיקר השינוי בכך שתהיה התחשבות של ממש וככל שניתן לבקשת השיבוץ של המתגייס.
בבדיקה שנערכה בצה"ל התברר כי חיילים אשר היו מרוצים מהשיבוץ, היו יעילים יותר בשירות . המתכונת החדשה לפיה בצה"ל יטו אוזן יותר מבעבר לדרישות המתגייסים באשר לרצון שיבוצם , היא בשורה של ממש לטעמנו למתגייסים. תהליך המיון החדש החל כבר בגיוסי הבנות.
מהפכה בדין המשמעתי - בפרקליטות הצבאית הפנימו את העובדה כי מפקדים אינם מקפידים די הצורך על זכויות חיילים העומדים לדין משמעתי בפניהם ומטילים עונשים שאינם פרופורציונליים לעבירות, דבר הפוגע בחייל ובמוטיבציה לשירות. אירועים שונים שהתפרסמו – כמו שליחת חייל שפיהק בטקס לעונש מחבוש ארוך (לחץ כאן) בהם חיילים נדונו לעונשים לא מידתיים, פגעו קשה גם בתדמית הצבא. (לחץ כאן) (וכאן).
השינוי יתבטא בצימצום סמכויות מפקדים בענישה וכן בהעברת סמכויות ממפקדים ברמה זוטרה למפקדים בדרגה מעל לסגן אלוף . המטרה שמירה על כבוד החייל בצה"ל ועל מידתיות בשימוש בכלי הדין המשמעתי. השינוי יחליף המצב הקיים ויתכן והמידע בתחום הדין המשמעתי העכשוי – לפחות בחלקו לא יהיה רלוונטי בקרוב.
|
הצעת חוק: אנשי קבע יפנו לקבלת סעד לבית דין לעבודה !
(15/11/2008)
כאשר יש מחלוקות בין המשרתים בקבע בצה"ל לבין הצבא (התרת חוזה,שכר,תנאי שירות,פיטורין ועוד) , עד היום אין כל ערכאה שתדון בענינם . הכוונה להשתדל להביא לסיום החקיקה עוד לפני סיום מושב הכנסת הנוכחית.
הצעת חוק שהוגשה בכנסת מטעם חברי הכנסת ישראל חסון ואפרים סנה תשנה המצב הזה אם תתקבל.
הצעת החוק (מספרה פ17//3279) מרחיבה את סמכויות בתי הדין לעבודה , כך שיהיו מוסמכים לדון בפניות לובשי המדים בצה"ל. זאת ועוד, ההרכב המוצע בהצעת החוק כי ידון בענינים אלה בבתי הדין לעבודה יהיה מורכב גם מנציגי משרתי הקבע לצד שופטים.
הצעת החוק נדונה גם בועדת חקיקה צבא וביטחון בלשכת עורכי הדין בחודש שעבר והוחלט כי לשכת עורכי הדין תתמוך בה ונציגים מהועדה אף יקדמו אותה בהופעתם בפני לובי חברי הכנסת .
|
זכות לטיפול רפואי בעת עונש ריתוק לבסיס !
(30/8/2008)
מה קורה כאשר חייל בשל בעיות רפואיות קיבל מרופא ימי "ג" אך הוא נשפט לריתוק לבסיס ?
כאשר חייל בשירות נבדק ע"י רופא ביחידה ועקב מצבו יש לשחררו למנוחה ("גימלים") בביתו או מופנה למתקן רפואי להמשך בדיקה, על פי פקודות הצבא על המפקד לקבל המלצת הרופא ולאפשר האמור בה. כך, אם החייל יטען כי מרגיש ברע, יובא בפני רופא (לא רק בפני חובש) על פי בקשתו אף אם רופא יש ונמצא בבסיס אחר או במתקן רפואי שהוא מחוץ לבסיס.
אך מה קורה אם חייל במצב רפואי שזקוק למנוחה בביתו ולא בבסיס או להמשך טיפול נמצא בעונש ריתוק בבסיסו ? ובכן, עונש הריתוק בבסיס אינו יכול לבטל המלצה רפואית . אופן הטיפול הרפואי וסוג הטיפול אינם מושפעים ממעמדו של החייל באותה עת בשירות. השיקולים הינם רפואיים וחלה על מפקדו חובה לאמצם גם לגבי חיילים המצויים בבסיסם בריתוק. לא רק באלה אלא בכל הקשור לזכויות חיילי צה"ל לקבל טיפול רפואי, חלה החובה לוודא כי גם החייל המרותק מקבלם ככל חייל.
ממספר פניות אלינו לאתר למדנו כי מפקדים אינם פועלים על פי המלצות הרופאים ולא על פי פקודות הצבא. חייל אשר מצבו הרפואי מחייב שהייה במקום שמחוץ לבסיס (בביתו או מוסד רפואי או המשך בירור רפואי מחוץ לבסיס) בשל הבעייה הרפואית חלה חובה על מפקדו לנהוג על פי המלצת הרופא או לפעול על פי הפקודות לקבל מהרופא הבהרות. מפקד בצה"ל אינו יכול לבטל המלצה רפואית או לסכן בריאותו של חייל אף אם החייל מרצה עונש ריתוק בבסיסו שכן פקודות הצבא בעניין ברורות.
|
מחסור חמור ברופאים פוגע בזמינות הטיפול הרפואי בצה"ל !
(16/8/2008)
מזה מספר חודשים אנו מקבלים פניות חיילים שענינן זמינות הטיפול הרפואי. מבדיקתנו מסתבר כי קיים מחסור של ממש ברופאים בצבא הפוגע ביכולת חיל הרפואה להעניק טיפול רפואי בזמן לחילים. לפני חודש הנושא הועלה לדיון גם בפני ועדת ביקורת המדינה של הכנסת והוטל על מבקר המדינה לבחון סוגייה זו.
מדובר צה"ל נמסר כי יש קושי בגיוס רופאים לשירות קבע בצה"ל ועל אף מגבלות אלו בזמינות הטיפול ע"י רופאים בצבא, צה"ל עושה הנדרש להעניק טיפול רפואי הולם ובזמן לחיילים.
יאמר כי שירותי הרפואה בצה"ל עברו בשנים האחרונות מעין "הפרטה" עת הוצאו שירותי רופא אחדים לחיילים לגורם חיצוני לצבא, למרפאות חברת "ביקורופא" אך אין באלה כדי להחליף צרכים של חיילים בתוך היחידות או בבסיסים מרוחקים וכל שכן בפעילות מבצעית את הרופאים הצבאיים.
לא זו בלבד אלא שגם שירותי חברת "ביקורופא" "זכו" לתלונות לא מעטות בשל זמינותם.
לא הצלחנו לקבל לידנו פרטי בדיקת מבקר המדינה בסוגייה עד כה, אך יאמר כי פגיעה בזמינות שירותי הרופא בצבא יכול לפגוע מן הסתם בטיפול הרפואי לו נזקקים החיילים.
|
האם כל הבטחה שניתנת לחייל אמיתית ומחייבת ?
(29/6/2008)
לאור מספר פניות חיילים אלינו ובפיהם טענות כי הבטחות שניתנו להם ע"י גורמים שונים בצבא לא כובדו, מצאנו לנכון להבהיר הסוגייה באופן כללי כך שניתן יהיה לדעת מתי יש לראות בהבטחה שלא קויימה משום הפרת ההבטחה במובנה המשפטי .
לרוב, הכלל הוא כי הבטחה לחייל מאת גורם מוסמך בצבא הינה הבטחה שיש לקיימה. נהוג לראות בהבטחה שניתנה ע"י גוף שלטוני (צה"ל, מוסדות המדינה) כ"הבטחה שלטונית" – הבטחה כזו אם ניתנה ע"י גורם מוסמך, הינה מחייבת. השאלה הינה מיהו הגורם המוסמך להבטיח – באופן פשוט נשאלת השאלה האם מי שהבטיח היתה בידו הסמכות להבטיח והסמכות לקיים ההבטחה שנתן.
הכללים לפניכם וראוי להבין את התהליך.
ככלל כל הבטחה שניתנת ע"י מפקד בצה"ל לפקודיו הינה חוסה תחת המונח המשפטי "הבטחה שלטונית" – כלומר – הבטחה שניתנה ע"י נציג או מטעם מוסדות השלטון. כך גם באשר להבטחה בדבר שיבוץ, או הבטחה לטיפול רפואי או לדוגמא הבטחה של "גחלת" לחבוש במתקן כליאה צבאי, הבטחה להעביר ליחידה אחרת ועוד.
|
האם יכול חייל לפנות לטיפול רפואי פרטי ?
(26/5/2008)
מספר לא קטן של הורים פנו אלינו לאחרונה בטענות בדבר איכות וזמינות הטיפול הרפואי במסגרת הצבאית כאשר הם מבקשים לדעת האם ניתן לאפשר לחייל קבלת טיפול רפואי פרטי אותו הם מתכוונים לממן.
בטרם נשיב לשאלה עקרונית זו, הינו רוצים להביע דעתנו לא בתחום האסור והמותר אלא דווקא בהיבט המוסרי. טיפול רפואי פרטי לחיילים בעלי אפשרויות להשיגו יוצרת (כמו בחיים האזרחיים) מעמדות לפיהן בעלי יכולת כספית נהנים מ"מעמד על" לעומת אחרים. ואולי דווקא בתחום זה על צה"ל לשים הדגש. הצבא אכן מעניק טיפול רפואי אחיד לכל המשרתים וככל שהטיפול יהיה איכותי וזמין יותר, תפחתנה הסיבות להיזקקות לרפואה פרטית היוצרת סולם מעמדות שלדעתנו באירגון כצבא מוטב בכל ההיבטים שלא יקרום עור וגידים .
ואולם, לא ניתן למנוע מחייל המצוי בחופשה מלפנות לקליניקה פרטית של רופא מומחה או בעל שם בתחום מסויים לשם קבלת טיפול רפואי או חוות דעת פרטית וזאת במימון עצמי. (חייל בסדיר לא מבוטח בקופות החולים).
|
חוגגים שישים שנה להקמת המדינה - יום העצמאות 2008 !
(7/5/2008)
מפקדים,מפקדות - חיילי וחיילות צבא ההגנה לישראל היקרים !
בפרוס עלינו שנת ה - 60 לעצמאות מדינת ישראל, שלוחה לכם ולשאר כוחות הביטחון במדינה חזק ואמץ. בזכותכם ובזכות הנופלים הגענו עד הלום. ברכה שלוחה מאיתנו לכל אזרחי ישראל.
בשנת ה-60 לעצמאותנו, אנו מחבקים אתכם אל ליבנו ונושאים תפילה ליושב במרומים למען ישמור חייכם, יכוון צעדיכם ויחזק את צבא ההגנה לישראל , את מפקדיו, לוחמיו וחייליו וכלל אנשי כוחות הביטחון.
יום העצמאות והשמחה כפולה - בערבו של יום העצמאות 2003 , עלה ברשת אתר "הקשב". חלפו להן חמש שנים לפועלנו ואתם - חיילי צה"ל, הוכחתם עד כמה חשוב היה רעיון הקמת האתר ומטרותיו לסייע לכם. אנו גאים על העשייה למענכם, בתחום שמירת זכויותיכם וביטחונכם ושמחים להיות קשובים לכם . במשך חמש השנים הללו, אנו יכולים להביט לאחור בסיפוק . סייענו ועזרנו במידע חשוב לכלל החיילים, בעיקר בתחום שמירת הזכויות, התמצאות בדין המשמעתי ובתחום הטיפול הרפאי. סייענו לפרט ולעשרות חיילים שפנו אלינו, ברגעים קשים ובעיתות מצוקה.
השבנו לאלפים רבים של פניות וסייענו בתיקון עוולות . אנו גאים לומר כי תרמנו לשינויים מרחיקי לכת - בתיקונים בחוק השיפוט הצבאי ובפקודות בתחום הדין המשמעתי אותם קידמנו באמצעות לשכת עורכי הדין, הכנסת, בפעילות ציבורית ועל פועלנו זה, המידע שבאתר, הושתתו גם הליכים משפטיים שנדונו בבג"צ - תרומה אשר שינתה את פני חוק השיפוט הצבאי, כפי שניתן להיווכח מהמובא באתר.
גם בתחום הטיפול הרפואי, תרמנו להגברת המודעות שבטיפול הולם בפרט, בהעברת מידע לחיילים כמו גם לצה"ל על מחדלים בנושא. כיום, במערך הרפואה בצה"ל ערים לכך שלחייל מידע על זכויותיו, מה שתורם לכך כי חיילים הפונים ליחידות חר"פ מקבלים תשומת לב רבה מבעבר. סבורים אנו כי יכולנו לתרום תרומתנו הצנועה למענכם והצלחנו לקדם נושאים מספר בתחומים אלה וכך נתמיד גם בעתיד להיות לצידכם בכל בעייה ובכל צרה,להקשיב ולעשות למענכם.
|
60 שנים למדינה – משפחת השכול התרחבה גם השנה !
(6/5/2008)
צפירת דומייה בת דקה שתישמע הערב בשעה 20:00 (יום ג' 06.05.08), תסמל את תחילתו של יום הזכרון לחללי מערכות ישראל. בעקבותיה יערכו עצרות זיכרון לנופלים ברחבי המדינה.
חלפו להן שישים שנה מיום הקמת המדינה בשנת 1948 ונראה כי הרשימה האין סופית של הנופלים על אדמתה, מסרבת להסתיים. מספר הנופלים הוא ארוך ומצמרר ולא שקטה לה הארץ בשישים שנותיה. משפחת השכול התרחבה גם השנה והכאב גדול.
מערב יום הזכרון 2007 ועד יום 01.05.2008, התווספו לרשימת הנופלים עוד 133 שמות. מתוכם, 24 אזרחים.
בשנת תר"ך, 1860 - השנה שנקבעה כנקודת התחלה למניין מספר החללים במערכות ישראל, יצאו ראשוני המתיישבים היהודיים מחוץ לחומות ירושלים והחלו בהקמת שכונות יהודיות והגנה, בשנים של טרום מדינה ולפני הקמת צה"ל.
מספרם של הנופלים במערכות ישראל משנת 1860 ועד ליום 1/5/08 הוא 22,437 נופלים - חיילים, שוטרים, אנשי מערכת המודיעין והביטחון. מקום המדינה ועד 01.05.08 נהרגו 1.634 אזרחים בפעולות איבה.
ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום רביעי, ב' באייר התשס"ח, 7 במאי 2008 בשעה 11:00 תישמע צפירת דומיה בת שתי דקות ולאחריה יערכו טקסים ממלכתיים ב- 43 בתי עלמין צבאיים וליד האנדרטה לחללים הבדואים בצומת המוביל.
בית ישראל כולו מתבקש להדליק הערב לאחר השמעת הצפירה, נר זיכרון.
|
לא שובצת כרצונך? זה לא סוף העולם !
(4/5/2008)
חמש פניות קיבלנו במהלך החודש האחרון לאתר מחיילים לוחמים ואחרים כאשר לכולם תלונה זהה. הם הלינו כי לא שובצו על פי בקשתם בטופס ה"מנילה" וגם פניות למפקדים לא עזרו. לא הינו מפרסמים עובדה זו אילו לא שמענו מפיהם דברים מדאיגים על תיסכול, העדר רצון בהמשך השירות ושניים מהם אף מצויים במצבי רוח נוראים.
חשוב להדגיש כבר עתה כי אין גורם אשר יכול לכפות על צה"ל שיבוצים ורק במקרים חריגים ביותר ונדירים יתערב בית המשפט בכך. אנו באתר איננו מטפלים בפניות שתכליתן בקשות לשינוי שיבוץ.
נושא השיבוצים עלה בפניות חיילים לאתר בעבר לא פעם ומצאנו לנכון להביע דעתנו כדי להעמיד את התיסכול בפרופורציה. לדעתנו את הרואים "מכאן" לא רואים כלל החיילים "משם".
אז אנא מכם : קראו בעיון את הנאמר ואנו בטוחים שרבים מכם יפנימו את הדברים וגם הם יבינו כי זה בעצם לא "סוף העולם". אז הנה מה שאולי לא הפנמתם על נושא השיבוץ בשירות סדיר בצה"ל :
|
ערב חג הפסח ופסיקת ה"חמץ" – האם מותר לאכול בבסיס ?
(17/4/2008)
לפני ליל הסדר ובפרוס חג הפסח נשאלנו האם מותר לאכול חמץ בבסיסים בעקבות החלטת בית המשפט בדבר היתר למכירת חמץ בעסקים.
הכל בעקבות פסיקת בית המשפט לענינים מקומיים בירושלים לפני כמה ימים לפיה מותר למכור חמץ אם זה לא בפרהסיה ובעקבותיה חוו"ד של היועץ המשפטי לממשלה אשר סבור גם הוא שאין לאסור מכירת החמץ במקומות סגורים.
אז אם במסעדות מותר לאכול לחם ולקנות פיתות במאפיות, מה קורה עם חיילים הנשארים בבסיס ולא חפצה נפשם גם המה במצה?
מותר אתם חושבים ? אז"ש (אז זהו שלא). פקודות הצבא אוסרות הבאת לחם לבסיס (על משקל מכירה) ואכילת החמץ בבסיסים שכן מדובר במקום בו שוהה כלל ציבור החיילים. אז מה יעשה חייל שאין לו אפשרות לצאת אל מסעדות או מאפיות הערים לאכול חמץ? לכאורה בעייה. יחד עם זאת, ספק אם ניתן יהיה לייחס חריגה מהפקודות במקרה וחייל יוצא מתחום גדר מתחם הבסיס ומוצא פינה שבה לא עוברים עוברי אורח ויאכל החמץ שם. זאת כמובן אם אדם מחוץ לבסיס יביא לו נניח מזון בלחמניה וכל עוד זה מחוץ למתחם (לגדר) הבסיס או אם מותר לצאת מתחום הבסיס לעיר .
|
|
|
